7 תשובות
שנכסנים לשאלה התמתאבדים נעלם וזה נורא מקסים אותי יא גבר
לא מתאבדים.
אנונימית
שואל השאלה:
תעזרו לי במיקמק
תעזרו לי במיקמק
אנונימי
שואל השאלה:
מי שאתה באמת לא רוצה להתאבד. לכן אתה צריך לבדוק את המציאות. אתה מגדיר את עצמך ואת החיים באמצעות עדשה של עיוותים. זה לא החיים, ולא את העצמי האמיתי שלך שאתה לא אוהב. זה עיוותים שלך עליהם אתה לא אוהב. אתה כאן כדי לטפל באותם דברים מאוד. אז למה אתה רוצה לעזוב?
הנשמות שלנו הם בני אלמוות. העצמי האנושי שלך הוא הקרנה מהנשמה הענקית שלך. כדור הארץ הוא בית ספר ואנחנו כאן כדי לזכור איך להתעורר בשדה החלומות שלו.
אנו עושים זאת באמצעות לחיות את החוויות אנו מתמודדים. כמובן שלנו בסופו של דבר מוביל אותנו להכרה הכרחית של איך זה במוחנו שלנו ואת ליבם לשמש ביצירת חוויות אלה. אתה יוצר. אתה לא קורבן חסר אונים. אחד הדברים הקשים ביותר "להשיג" עבור רוב הוא שבסופו של דבר אנחנו חייבים לקחת את כל האחריות האישית ליצירת החיים שלנו. אנחנו חייבים לקחת אחריות על המחשבות שלנו, הרגשות שלנו ואת הכיוון שלנו.
חוויות הם המורים שלנו וכל אחד הוא מותאם אישית, כי המחשבות שלך ואת האמונות על מי אתה ועל מה החיים הוא מה שיוצר את החוויות. אתה יכול ללמוד עוד על זה על ידי לימוד חוק המשיכה. זהו חוק אוניברסלי אנו משתמשים בכל יום כדי ליצור את הקורס ואת הכיוון של חיינו. מישהו שלא משנה לא יכול לעשות את זה.
האמת היא כי להאמין אחד הוא הקורבן הוא בגידה עצמית. זו בגידה בערכו העצום של האדם ובכוחו האמיתי של כוח החיים שלנו. זוהי בגידה של האוצר להחדיר לך באופן ייחודי.
אנחנו חיים בתחום אנרגטי צפוף מאוד בממד השלישי. קשה לראות את האמת, משום שהדברים מוצגים בשברים באמצעות תפיסת הזמן והמרחב. עלינו ללמוד כיצד הם מתחברים על ידי כניסה פנימה. עם זאת, אנו יכולים לעשות זאת. מי שאנחנו באמת לא צריך להיווצר. זה לא דבר אחד הופך. הוא כבר מתבטא במלואו. מה שנדרש אז הוא לשחרר את כל המגבלות שהוטלו עלינו מלידה בעולם הזה. העולם מבקש להגדיר אותנו על פי טבעו. אנחנו לא טבעו של העולם, אלא טבעו של הרוח. אנחנו צריכים רק להרפות ולהתמקד פנימה כדי למצוא משמעות עמוקה יותר ואת הכוח לפרוק את עצמנו מתוך עצמי יצר אשליות.
בתודעה עמוקה יותר, אנו לומדים כיצד ליצור תחושה אמיתית של חיינו תחילה על ידי תחילת לראות את הקשר האמיתי שלנו אל העולם. זה משחרר מאוד. כאן בעולם הזה, אנחנו לומדים כיצד להקטין את עצמנו עד שאנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו חסרי אונים על פי גחמה של כוח מסיבי, בלתי מוסבר. אם אתה מבין איך אתה יוצר את הסבל שלך, אתה יכול לשלוט על פיזור הסבל שלך.
הרצון להשמיד את עצמי הוא בגידה עצמית והכחשה לא מודעת של האמת. אין שום דרך להרוס את המהות האנרגטית הנצחית שלך. אתה לא אחד אומר "אני לא יכול לעשות את זה. אני לא רוצה להיות כאן יותר ". זהו יצור דמיוני שיצרת באמצעות האגו, כי הוא מרגיש מובס וחסר משמעות. זה לא אמיתי. זה משהו שהמקור האמיתי שבו אתה יכול להעיף את כתפו כמו חתיכת מוך.
מה שאתה רוצה לעזוב אז הוא למעשה את העצמי הזה מדומה ואת ההרשעות ההולכות ומתמעטות. אשליה עצמית היא הכלא האולטימטיבי לאדם. אחד מתפתל באי-נוחות מוחלטת בתוכו, אך עדיין לא זיהה את הקירות האלה. אין פלא שהם משתוקקים לחופש ממנו. אבל עד שאתה באמת מבין מה יוצר הכלא שלך, איך כל דבר שאתה עושה באמת מקווה לעשות את ההבדל? אם אתה מבין את הכוח שנדרש כדי להגיע לכאן, אתה לא יהיה כל כך מהיר או טיפשי לחשוב שאתה רוצה להפוך אותו. זה רק האגו. האגו אינו יודע דבר על האמת שלך.
משהו בתוכך מכיר בכך שההרגשה חסרת אונים וחסרת הקפאון אינה "חיה". העצמי האמיתי שלך מתנגש עם סיפור החיים שאתה אומר לעצמך יום אחר יום.
לעזוב את בית הספר פשוט אומר שאתה חייב לחזור בסופו של דבר, החל מחדש מכל תינוק לתוך חיי אדם אחרים כדי להרים את העסק שלך לא גמור.
היקום הזה הוא יצור אנרגטי רב עוצמה. הכל בתוכו הוא חלק מרצונו להתרחב. אתה חלק ממנו, והרצון האמיתי שלך הוא להרחיב, לא להיעלם.
עכשיו אתה על פרשת דרכים. הגיע הזמן לחפש עזרה במציאת תשובות בתוך עצמך. אתה צריך להצביע על המחשבות והרגשות המעוותים שלך, אשר שומרים אותך תקוע כמו דלת ארון מחוץ למסלולו. אתה צריך פרספקטיבה חדשה שתאפשר לך לנשום ולהציג אפשרויות. אתה צריך לעשות את מה שבאמת באת לעשות, וזה לוקח צעד נוסף וללמוד, לזכור, להגיע, ולהתמיד. לקחת נשימה. להיות פתוח להרפות ממה שאתה חושב שיש לך להבין. שלה לא עובד בשבילך, זה? מה יש לך להפסיד? אתה לא יכול להרוס את עצמך. אתה יכול גם לעשות מה שאתה בא לכאן לעשות.
האם הצניעות לקבל אותך עדיין לא יודע את האמת עדיין. סלח לעצמך לשיפוט עצמי ולגינוי עצמי. להיות אסיר תודה על עוד יום זמין לך להתחיל t
מי שאתה באמת לא רוצה להתאבד. לכן אתה צריך לבדוק את המציאות. אתה מגדיר את עצמך ואת החיים באמצעות עדשה של עיוותים. זה לא החיים, ולא את העצמי האמיתי שלך שאתה לא אוהב. זה עיוותים שלך עליהם אתה לא אוהב. אתה כאן כדי לטפל באותם דברים מאוד. אז למה אתה רוצה לעזוב?
הנשמות שלנו הם בני אלמוות. העצמי האנושי שלך הוא הקרנה מהנשמה הענקית שלך. כדור הארץ הוא בית ספר ואנחנו כאן כדי לזכור איך להתעורר בשדה החלומות שלו.
אנו עושים זאת באמצעות לחיות את החוויות אנו מתמודדים. כמובן שלנו בסופו של דבר מוביל אותנו להכרה הכרחית של איך זה במוחנו שלנו ואת ליבם לשמש ביצירת חוויות אלה. אתה יוצר. אתה לא קורבן חסר אונים. אחד הדברים הקשים ביותר "להשיג" עבור רוב הוא שבסופו של דבר אנחנו חייבים לקחת את כל האחריות האישית ליצירת החיים שלנו. אנחנו חייבים לקחת אחריות על המחשבות שלנו, הרגשות שלנו ואת הכיוון שלנו.
חוויות הם המורים שלנו וכל אחד הוא מותאם אישית, כי המחשבות שלך ואת האמונות על מי אתה ועל מה החיים הוא מה שיוצר את החוויות. אתה יכול ללמוד עוד על זה על ידי לימוד חוק המשיכה. זהו חוק אוניברסלי אנו משתמשים בכל יום כדי ליצור את הקורס ואת הכיוון של חיינו. מישהו שלא משנה לא יכול לעשות את זה.
האמת היא כי להאמין אחד הוא הקורבן הוא בגידה עצמית. זו בגידה בערכו העצום של האדם ובכוחו האמיתי של כוח החיים שלנו. זוהי בגידה של האוצר להחדיר לך באופן ייחודי.
אנחנו חיים בתחום אנרגטי צפוף מאוד בממד השלישי. קשה לראות את האמת, משום שהדברים מוצגים בשברים באמצעות תפיסת הזמן והמרחב. עלינו ללמוד כיצד הם מתחברים על ידי כניסה פנימה. עם זאת, אנו יכולים לעשות זאת. מי שאנחנו באמת לא צריך להיווצר. זה לא דבר אחד הופך. הוא כבר מתבטא במלואו. מה שנדרש אז הוא לשחרר את כל המגבלות שהוטלו עלינו מלידה בעולם הזה. העולם מבקש להגדיר אותנו על פי טבעו. אנחנו לא טבעו של העולם, אלא טבעו של הרוח. אנחנו צריכים רק להרפות ולהתמקד פנימה כדי למצוא משמעות עמוקה יותר ואת הכוח לפרוק את עצמנו מתוך עצמי יצר אשליות.
בתודעה עמוקה יותר, אנו לומדים כיצד ליצור תחושה אמיתית של חיינו תחילה על ידי תחילת לראות את הקשר האמיתי שלנו אל העולם. זה משחרר מאוד. כאן בעולם הזה, אנחנו לומדים כיצד להקטין את עצמנו עד שאנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו חסרי אונים על פי גחמה של כוח מסיבי, בלתי מוסבר. אם אתה מבין איך אתה יוצר את הסבל שלך, אתה יכול לשלוט על פיזור הסבל שלך.
הרצון להשמיד את עצמי הוא בגידה עצמית והכחשה לא מודעת של האמת. אין שום דרך להרוס את המהות האנרגטית הנצחית שלך. אתה לא אחד אומר "אני לא יכול לעשות את זה. אני לא רוצה להיות כאן יותר ". זהו יצור דמיוני שיצרת באמצעות האגו, כי הוא מרגיש מובס וחסר משמעות. זה לא אמיתי. זה משהו שהמקור האמיתי שבו אתה יכול להעיף את כתפו כמו חתיכת מוך.
מה שאתה רוצה לעזוב אז הוא למעשה את העצמי הזה מדומה ואת ההרשעות ההולכות ומתמעטות. אשליה עצמית היא הכלא האולטימטיבי לאדם. אחד מתפתל באי-נוחות מוחלטת בתוכו, אך עדיין לא זיהה את הקירות האלה. אין פלא שהם משתוקקים לחופש ממנו. אבל עד שאתה באמת מבין מה יוצר הכלא שלך, איך כל דבר שאתה עושה באמת מקווה לעשות את ההבדל? אם אתה מבין את הכוח שנדרש כדי להגיע לכאן, אתה לא יהיה כל כך מהיר או טיפשי לחשוב שאתה רוצה להפוך אותו. זה רק האגו. האגו אינו יודע דבר על האמת שלך.
משהו בתוכך מכיר בכך שההרגשה חסרת אונים וחסרת הקפאון אינה "חיה". העצמי האמיתי שלך מתנגש עם סיפור החיים שאתה אומר לעצמך יום אחר יום.
לעזוב את בית הספר פשוט אומר שאתה חייב לחזור בסופו של דבר, החל מחדש מכל תינוק לתוך חיי אדם אחרים כדי להרים את העסק שלך לא גמור.
היקום הזה הוא יצור אנרגטי רב עוצמה. הכל בתוכו הוא חלק מרצונו להתרחב. אתה חלק ממנו, והרצון האמיתי שלך הוא להרחיב, לא להיעלם.
עכשיו אתה על פרשת דרכים. הגיע הזמן לחפש עזרה במציאת תשובות בתוך עצמך. אתה צריך להצביע על המחשבות והרגשות המעוותים שלך, אשר שומרים אותך תקוע כמו דלת ארון מחוץ למסלולו. אתה צריך פרספקטיבה חדשה שתאפשר לך לנשום ולהציג אפשרויות. אתה צריך לעשות את מה שבאמת באת לעשות, וזה לוקח צעד נוסף וללמוד, לזכור, להגיע, ולהתמיד. לקחת נשימה. להיות פתוח להרפות ממה שאתה חושב שיש לך להבין. שלה לא עובד בשבילך, זה? מה יש לך להפסיד? אתה לא יכול להרוס את עצמך. אתה יכול גם לעשות מה שאתה בא לכאן לעשות.
האם הצניעות לקבל אותך עדיין לא יודע את האמת עדיין. סלח לעצמך לשיפוט עצמי ולגינוי עצמי. להיות אסיר תודה על עוד יום זמין לך להתחיל t
אנונימי
שואל השאלה:
מיקמק זה כיף
מיקמק זה כיף
אנונימי
וואו מאיפה הבאת את זה? זה גאוני
אנונימית
אנונימי יקר,
נדמה לי שכשתבת את השאלה, היית במקום קשה מאד, נשמע שחווית דיכאון ושקלת התאבדות... ולעומת זאת נדמה לי שכשכתבת את התגובה היית במקום אחר, נראה לי שראית את המשמעות של החוויה שלך בתוך המצב האנושי, או מצב העולם, כהזדמנות לצמוח, ללמוד...
מתוך הדברים שכתבת עולה רצון אז לגדול ולהתפתח, למצוא את האמת שלך, להתגבר על הקשיים שאתה כנראה חווה ולצמוח באמצעותם. זה מעיד בעיני על כוחות גדולים של חיים שנמצאים בתוכך... ועם זאת, נדמה לי שהתהליך הזה לא קל בכלל, ויש בו קשיים ומכשולים רבים, וזה בוודאי מתיש אותך מאד לפעמים, אולי אפילו מייאש...
אנונימי יקר, אני רוצה להציע לך מקום נוסף שתוכל לכתוב בו, לשתף בתהליך שאתה עובר, בתובנות וגם ברגעים של ייאוש ותסכול... אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), ויש לנו צ'ט אישי ואנונימי לגמרי שדרכו אתה יכול לדבר עם אחד מאיתנו המתנדבים... תוכל לשתף בכל מה שעובר עליך, להתייעץ, להתלבט, לחשוב יחד... אנחנו כאן בשבילך, רוצים להיות איתך ולתמוך בך.
הצ'ט שלנו פעיל כל ערב חוץ משישי, בין 21:00 לחצות. זה האתר: https://sahar.org.il/. בוא כשתרגיש צורך, אנחנו כאן.
שלך,
מתנדבת סה"ר
https://sahar.org.il/
נדמה לי שכשתבת את השאלה, היית במקום קשה מאד, נשמע שחווית דיכאון ושקלת התאבדות... ולעומת זאת נדמה לי שכשכתבת את התגובה היית במקום אחר, נראה לי שראית את המשמעות של החוויה שלך בתוך המצב האנושי, או מצב העולם, כהזדמנות לצמוח, ללמוד...
מתוך הדברים שכתבת עולה רצון אז לגדול ולהתפתח, למצוא את האמת שלך, להתגבר על הקשיים שאתה כנראה חווה ולצמוח באמצעותם. זה מעיד בעיני על כוחות גדולים של חיים שנמצאים בתוכך... ועם זאת, נדמה לי שהתהליך הזה לא קל בכלל, ויש בו קשיים ומכשולים רבים, וזה בוודאי מתיש אותך מאד לפעמים, אולי אפילו מייאש...
אנונימי יקר, אני רוצה להציע לך מקום נוסף שתוכל לכתוב בו, לשתף בתהליך שאתה עובר, בתובנות וגם ברגעים של ייאוש ותסכול... אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), ויש לנו צ'ט אישי ואנונימי לגמרי שדרכו אתה יכול לדבר עם אחד מאיתנו המתנדבים... תוכל לשתף בכל מה שעובר עליך, להתייעץ, להתלבט, לחשוב יחד... אנחנו כאן בשבילך, רוצים להיות איתך ולתמוך בך.
הצ'ט שלנו פעיל כל ערב חוץ משישי, בין 21:00 לחצות. זה האתר: https://sahar.org.il/. בוא כשתרגיש צורך, אנחנו כאן.
שלך,
מתנדבת סה"ר
https://sahar.org.il/
באותו הנושא: