יש לי ולבן זוגי דברים שיכולים בעתיד לעבור לילדים שלנו. לו יש דכאון קליני , אישיות גבולית וסכיזופרניה לא מובחנת

דווקא בגלל שיכול להיות ושזה יעבור אליהם ואן זה יעבור אליהם, תוכלו להבין אותם הכי טוב

תעברו את זה ביחד , כמשפחה . יהיה בסדר זה לא משהו שצריך להפריד בגללו . תעברו את זה

תעזרו אחד לשני .. ותכילו

תראי, לא ניתן בוודאות לדעת שיהיה להם את ההפרעות שלכם.. למרות שזה קיימים
שהפרעות נפשיות עוברות בגנים. אבל זה 50% סיכוי, ולעולם לא ניתן לדעת...
למשל לי יש אוסידי שזה עבר מאבא שלי ולאח אחר שלי אין את האוסידי

זה הסתברות של 50 אחוז שאפילו פסיכיאטרים לא יכולים לנחש אם יהיה או לא

את התייחסת רק לתורשה .
רוצה דווקא להתיחס כאן למשהו אחר.
עקב הבעייתיות שציינת , הגיוני שתהייה לכם התנהגות מסויימת , בהתאם לבעייה.
דבר זה עלול להשפיע לא פחות , מאשר גנים שעוברים או לא .
חינוך משפיע רבות על ילדים.
אם למשל , בגלל האספרגר , יש לכם קושי להבין התנהגות של אדם אחר , קושי להזדהות עם מצוקה - זו יכולה להיות בעייה רצינית כשיש תינוק . תינוק שתלוי בהוריו, ואינו יכול לבטא את עצמו.
או למשל, אם האב בדכאון , ולא מסוגל להתייחס אליו , התינוק יחוש בוודאות דחוי. דבר שישפיע על הבטחון העצמי שלו.
סכיזופרניה עלולה לגרום לאדם לחשוד , למשל, שהאחר תמיד משקר ורוצה ברעתו. מה שישפיע מאוד על הילד אם אף פעם לא יאמינו לו.
אישיות גבולית עלולה לגרום לנתק ריגשי.
כך שמתוך חוסר ריגשי , עלול הילד לפתח מחלה או בעייתיות , גם אם לא ירש בגנים.
אלו רק דוגמאות . ויש עוד רבות. כך שיש כאן בעייתיות רבה בנוגע לחינוך ילדים.
מכיון שאיני מכירה אתכם , רציתי רק ליידע , על מנת לפקוח את עיניכם , שחשוב שתהיו בטיפול ובהכוונה , וכך יוכלו לעזור לכם באופן מקצועי , למען בריאותו הנפשית של הילד שיולד- בעתיד.
לגבי שאלתך, לסיכוי שיעבור לילדים- קשה להגיד בוודאות , וחבל להשלות אותך- שלא.
יש סיכון.

שואל השאלה:
הסכיזופרניה של בן הזוג שלי מתבטאת בדברים אחרים, היא לא קשה עד כדי כך ולא מעוותת את המציאות שלו.כן יש לו רגשות שווא לעתים, אבל לרוב הוא מודע לזה שזה לא אמיתי.
לגבי הדכאון, כן זאת יכולה להיות בעיה אבל עם איך שאני מכירה אותו, הוא כן מסוגל לעשות דברים שהוא צריך לעשות כשהוא מדוכא אם הוא ממש חייב, ולי אין דכאון, כך שאני אהיה זאת שמתייחסת יותר אם יהיה לו חסר ממנו.
אני מאמינה שכשיהיה לנו ילד זה יהיה טוב יותר מאשר עכשיו, כי אני אגור ביחד איתו ואהיה איתו כל הזמן והוא צפוי להיות יותר מרומם במצב הרוח.
מה שבעיקר מדאיג אותי זה אם הדיכאון שלו יום אחד יגיע למשבר, ואז יהיה צריך ללמוד להתמודד עם זה שלעתים הוא יתבודד ולהשלים את החסר אצל הילד בתשומת לב בעצמי.
האספרגר מתבטא בעיקר אצלי, אבל הוא לא קשה.
אני מאמינה שבתור אמא אני אדאג מאוד לילד שלי, אבל אבקש ממני לאמר לי אם הוא נפגע ממשהו שעשיתי כי אולי לא תמיד אשים לב.

שואל השאלה:
כשבן הזוג שלי על כדורים , הוא יותר שולט במה שהוא אומר תחת דכאון, (בעיקר עם המינון שנתנו לו עכשיו)
אז אני חושבת שאם הוא ימשיך כך, המקרה הכי גרוע שיכול לקרות הוא שיהיו ימים או תקופות מסוימות בהם הוא יהיה מרוחק יותר וישנוני יותר, ואני אפצה על זה.

שואל השאלה:
עפרה למה עזבת אותי