אני בדילמה....תעזרו שניה..

אני לא הייתי הולכת
זה לא כיף לבד

אם את חושבת שתהני גם בלעדיה, לכי
יהיה לך יותר כיף לדעתי עם חברים

תלוי באיזה גישה את הולכת,
אם בגישה להתאמן על דברים טכניים עדיף שלא תלכי לבד,אם סתם להנות על דברים שיש לך ביטחון מלא בהם, לכי על זה לדעתי, מקסימום יש עוד סקייטרים באזור שיכולים לעזור לך

שואל השאלה:
אני מתכוונת להתאמן על טריקים וכאלה...

אמ..
לא לבד, לא

אם יש לך מיגון טוב ואת סומכת על עצמך ולא תדחפי את עצמך רחוק מידי לכי על זה, אישית לי היה נוח יותר להתאמן על דברים טכניים לבד, פחות הסחות דעת אבל קצת יותר מסוכן.

אם את חוששת אל תלכי לבד

אם יש שם עוד סקייטרים אבל בדרך כלל בשבת, סביר להניח שיהיה מי שיעזור לך לקום אם תפלי או אם יקרה משהו, זה גם בסביבה עירונית, זה לא כמו לנסות לחלץ אותך מאחד הדרופים במנרה.

גם יש אנשים שככה מצאו את החתן שלהן

שואל השאלה:
חחח, כשאני בסקייטפארק אני עם מגנים, ככה שהסיכוי שיקרה לי משהו יחסית נמוך, בכללי אני מאוד זהירה..
(בנוסף יש גם שומר בסקייטפארק)

אני רוכב אנדורו ודאון היל שנים כבר, בעבר גם הייתי משתתף בתחרויות ולפני תחרות צריך להתאמן, והמון, כל מסלול שונה בכל תקופה של השנה, האדמה שונה החצץ מתנהג שונה (הדוק/רפוי), לפעמים לא היו לי ברירות והייתי צריך להתאמן לבד, והייתי הולך לבד, גם למנרה וכל המקומות היותר מאתגרים בארץ, אז להגיד לך להישאר בבית במקום ללכת להתאמן יהיה לא ככ כנה מצידי,
אישית אני אוהב את המשפט "no pain no gain", במיוחד בתחומים האלה שלומדים טריקים והכל, בשלב מסוים כל אחד מאיתנו נופל, אם נפחד ליפול לא נדחוף את עצמנו מספיק רחוק בשביל להשתפר ולהפוך ליוצאי דופן (או טובים יותר לפחות), במקרה הזה הפחד משתק במקום להועיל, למרות שיש לו תפקיד ברור.

אם את רצינית לגבי זה תלכי לדעתי, תתאמני בכיף שלך ובמקסימום אם יקרה משהו תסמכי על היכולות שלך לכוון לברכיים (אם יש לך מגני ברכיים) או על האנשים שבסביבה שלך שיוכלו לעזור.

אישית היה לי כיף יותר לבד, וגם הייתי מתנהג שונה כשאני לבד, תמיד שהיו איתי עוד חבר'ה הייתי או ממתין להם, או מאוד מודאג שבאחד הסיבובים אחד מהם יכנס בעץ/יעוף ממצוק, כשהייתי לבד יכלתי לשחרר את הברקס ולהיות מרוכז לכל דבר קטן, ולהשתפר ולהתנסות מבלי לדאוג יותר מידי.


בקיצור לדעתי תלכי ותהני, שימי את המיגון ותתפרעי