מכירים את זה שבא לכם פשוט לשכוח את כל האנשים שאתם מכירים עכשיו בחיים שלכם ובא לכם פשוט להכיר אנשים חדשים לגמרי?

כן תמיד

כן. מנסה עכשיו להכיר אנשים חדשים וזה קשהה.
קשה להפרד מהחברים הישנים בלי לצאת חרא

שואל השאלה:
זה מה שקורה לי עכשיו. בא לי פשוט לעבור לעיר אחרת ולנתק קשר עם כל הידידים, חברות וכל זה ופשוט להכיר אנשים אנשים חדשים לגמריי!!

כל כך כן

שואל השאלה:
ולא בקטע טוב. פשוט נמאס לי כבר, כל אחד בא ופוגע בי כאילו אני בובה וחושבים אני מפגרת והם משקרים לי בפרצוף ומתנהגים כאילו אני הלא בסדר. הם פשוט צבועים...

כל הזמן

כן אבל לא כולם, יותר אנשים ספציפיים

כן אני שונאת את אמא שלי כאילו ממש שונאת אותה אני מאחלת לה שתמות כל פעם שהיא נוסעת לעבודה פעם חשבתי שיום אחד אני אגיע מוקדם מהבצפר אני יארוז מזוודה ישים כל מיני דברים בפנים ואני אלך בדקתי גם שעות וקווים לתל אביב.. .חשבתי אולי אני אכנס למועדון אני אכיר שם מישהו ואני אשן אצלו כמה ימים או שאני אהיה הומלסית ואולי מישהו עשיר ירצה אותו ויאמץ אותי או שיתחתן איתי...קיצר אני עדיין תקועה פה.בבית.עם אמא שלי. החיים חרא.

בדיוק אמרתי את זה לעצמי אתמול, אני משתחררת מהצבא עוד קצת יותר מארבע חודש ואז תהיה לי הזדמנות להעיף את האנשים הלא רצויים מהחיים שלי (;

שואל השאלה:
^^^עד כדי כך? אמא שלי היא היחידה שעוד מחזיקה אותי בחיים. נכון שאני עצבנית עליה לפעמים אבל לא עד כדי כך... מקווה בשבילך שהכל יהיה בסדר❤

זה שנאה שהצטברה עם השנים לפעמים אני מצטערת על השנאה שאני מחזיקה כלפעה אבל לפי דעתי היא בן אדם רע

שואל השאלה:
מה זאת אומרת? למה בן אדם רע? אם את רוצה לדבר על זה...

אני יודעת שכל אחד חושב שהוא עבר המון בחיים אבל אני באמת חושבת ככה אני רואה את עצמי כבן אדם מסכן וחסר מוטיבציה לחיות אני לא אתאבד רק בגלל שאני פוחדת שאלוהים יתנקם בי על כל מה שעשיתי אין לי כוח לכלום כל בוקר אני קמה באי חשק אני לא יכולה ללמוד למתכונות או לבגרויות והכל בגללה היא הורסת לי את החיים את חיי החברה לאט לאט אני הופכת להיות מדוכאת וכל מי שהכיר אותי תמיד אמר לי שאני בן אדם מצחיק וטוב לב

כן ברור

שואל השאלה:
מבינה אותך. גם אני מגיעה למצבים של קריסה נפשית אם זה בבוקר או סתם באמצע היום ובקושי יכולה ללמוד למבחנים והכל. אבל אני חושבת על הדברים הטובים שיש לי בחיים. ואי אפשר להגיד שאין. עצם העובדה שאת עדיין חיה מעידה על זה שאת חזקה. הכל יסתדר בסוף. החיים מתהפכים בשנייה.

<היא פשוט עשתה לי דברים איומים שאני לא יכולה לדמיין שילדים יכולו לגדול ככה עם צלקת נפשית כזו גדולה ,שהם יגדלו לתוך עולם בידיעה שאין להם על מי לסמוך כי עם על אמאשלהם הם לא סומכים על זו שהולידה אותם אז על מי כן?
ישלי צלקת נפשית ואולי אני מדחיקה ומכחישה אותה אבל אני בן אדם טוב ואני שונה מאמאשלי בהרבה אני הבטחתי לעצמי שאת כל מה שאני חוויתי הילדים שלי לעולם לא יחוו

שואל השאלה:
גם אני עברתי הרבה בחיים שלי. מעברים, משפחות, פנימיות, ואפילו אבא שלי נרצח. אבל אני עדיין כאן כי עדיין יש דברים טובים שקורים בחיים האלה. ואני עדיין מאמינה שיבוא יום והכל יהיה אפילו יותר טוב.

<הלוואי שיכולתי לחשוב על דברים טובים בקושי תחביבים אני לא אוהבת כלום הדבר היחיד שאני תמיד חושבת עליו זה שלאנשים לא מגיע מקום יפה כמו העולם אנחנו רק הורסים אותו היא הרסה אותי ואני בכל זאת מנסה שוב ושוב לקום כמו בן אדם אבל אני לא יכולה יש פעמים שהיא פשוט מפילה אותי

שואל השאלה:
חשבת אולי לדבר איתה על זה? לנסות לפתור את העניינים?

מצטערת על אבא שלך
היא קראה את היומן שלי בכיתה ה ותאמיני לי עם כל מה שכתבתי שם היא פשוט החליטה להתעלם

כשהייתי בת 10 שברתי בטעות משהו היא בדיוק חזרה מקניות היא כעסה כלכך שהיא לקחה את החוט חשמל בצבע שחור שהיא קנתה והיא התחילה להצליף בי אני צרחתי ובכיתי ולא היה לה אכפת ביום של אחרי זה הלכתי כרגיל לבצפר מישהי שאלה אותי מזה הסימנים על הידים שלי אני החלטתי לספר לה אולי בגלל שקיוותי שהיא תעזור לי או משהו הייתי נואשת לעזרה היא לא האמינה לי היא שאלה את אחותי ואחותי סיפרה לאמאשלי ואז עוד פעם אמאשלי הצליפה בי בחוט השחור של הטלוויזיה חזק יותר מהפעם הקודמת כדי שאני לא אשכח כדי שזה יצרב בזיכרון שלי כמו שהמכות נצרבו בגוף שלי לא פניתי לעזרה יותר אף פעם הפסקתי לסמוך על אנשים.
אני מדברת פה כי כל בן אדם חייב להוציא וכי אני אנונימית

שואל השאלה:
תקשיבי מצטערת לשמוע... לא ניסית לפנות לעזרה מקצועית? יש הרבה כאלו ותאמיני לי שהם עוזרים.

אני לא מעוניינת בזה אני לא רוצה שירחיקו אותי מהבית ואז אני לא אמצא את המקום שמתאים לי

הלוואי
כן

לא

כן! קורה לי כל הזמן!

כן, כל יום