בנות שמרעיבות את עצמן

כן, כשאתן מתות

שואל השאלה:
נו דיי
אני כן אוכלת אבל לא הרבה ותאמיני לי יש לי מספיק מאגרים לשרוד ככה גם שנה

לא.
הקיבה הופכת לקטנה יותר אבל הרעב לא פוסק, אף פעם.

לא. היא תמיד מקרקרת וכואבת אבל מתרגלים לזה מתישהוא. אל תרעיבי את עצמך בחיים זה רק יהרוס לך את הגוף ואת החיים

שואל השאלה:
כוסעמק חשבתי זה עובר מתישהו

אני הרעבתי את עצמי קיץ שעבר,וזה נוראי מניסיון תפסיקי.
יש דרכים בריאות לרדת במשקל גם בלי לפגוע בגוף.

אם את לא אוכלת הרבה זמן אז אני חושבת שהגוף מתחיל לפרק שומנים ושרירים שיש בגוף
אבל
את תרגישי חלשה, עייפה, יהיו לך כאבי ראש ובחילות. בנוסף הגוף יכול לפרק דברים חשובים שאת צריכה.
גם אם תרעיבי את עצמך, ואז תרזי - ברגע שתפסיקי כנראה תעלי את הכל בחזרה...
בקיצור, תאכלי. פשוט תנסי לאכול בריא כמה שאת יכולה..

שואל השאלה:
תודה רבה על הניסיון לעזור
זה לא הוקוס פוקוס שאומרים לי תפסיקי להרעיב ואז פתאום אני אפסיק. זה הפרעה נפשית.

אז אני מציעה לטפל בזה
וכמה שיותר מהר

אז תדברי על זה עם מישהו מוסמך ^ את רוצה להיות עם ההפרעה הזאת עד שתמותי?

שואל השאלה:
ולכל מי שאומר שאחרי שחוזרים לאכול משמינים הכל בחזרה , אני עשיתי דיאטה בריאה ואימונים והכל מושלם ואז בגלל משבר הפסקתי אותה ועליתי כמעט הכל בחזרה. ולא, לא הרעבתי את עצמי. כל דיאטה שעושים ואז בבום חוזרים לאכול רגיל משמינים. אני אסיים להרזות ואעלה בהדרגה. אני מכירה מיליון בנות ששומרות על הרזון הזה מלא זמן אחרי שהן מחלימות.

שואל השאלה:
אתן לא תבינו בחיים מה זה לבכות 5 פעמים ביום על הגוף שלך ולבוא עם גקטים לבית ספר ש35 מעלות בחוץ.

אז בגלל זה צריך להתמיד עם הספורט והתזונה הנכונה, גם כשיש משבר. תעשי שספורט יהיה מקום המפלט שלך, אל תפסיקי אותו גם כשקשה. תברחי אליו כשקשה לך ואת בסוף תאהבי את התוצאות. רזון קיצוני זה מכוער ומגעיל, את עדיין תמשיכי לבכות 5 פעמים ביום על הגוף הלא מחמיא שיהיה לך אם תמשיכי ככה

אני מבינה אותך,אני גם הייתי באותו המצב,הייתי אובססיבית למשקל שלי,הייתי מגיעה למצבים שהייתי אוכלת 300 קלוריות ביום. אומנם אני הייתי בהרעבה תקופה קצרה (שבוע וחצי) ואז אמא שלי גילתה ולמזלי הפסקתי.
אבל עדיין הייתי מסתכלת במראה ולא אהבתי את זה. לאט לאט עם הזמן התחלתי לקבל את עצמי כמו שאני.

בתור מישהי שחוותה את זה במשך שנתיים וסוףסוף נמצאת במקום טוב יותר, תצאי מזה כל עוד את יכולה.
לא רק שאת תעלי את הכל בחזרה ואפילו יותר (עליתי את כל מה שירדתי פי 2, ורק חזרתי לאכול רגיל), התחושה תוך כדי היא נוראית.
את לא מפסיקה לחשוב על אוכל כל דקה ודקה ולא נהנית משום דבר שקשור לזה (כל חוויה שהייתה לי בתקופה הזאת אני זוכרת שהדבר היחיד שהתעסקתי בו זה 'מה אני אוכל' 'כמה אני אוכל'..). מרגישים רעב כל הזמן, הבטן מקרקרת (הרעב לא מפסיק), חולשה, עייפות, שיער חלש שנושר בכמויות כל פעם שאת רק מעבירה מסרק בשיער, חוסר מוטיבציה לשום דבר ובעיקר דימוי עצמי נמוך. אף פעם לא הייתי מסופקת, גם כשכבר ירדתי והגעתי לתת משקל הייתי נראית לעצמי שמנה ושנאתי את איך שאני נראית. רק עכשיו כשזה מאחורי אני מבינה איזה מחריד זה נראה מהצד. תעשי ספורט, תשמרי על תזונה נכונה ובריאה, ותתני לכצמך להנות מאוכל לפעמים. אפשר לרדת גם בצורה מבוקרת ובריאה. בהצלחה :)

אל תעשי אתזה !!!
הרעבתי את עצמי בחופש הגדול (נקטרינה ו8 יחידות סושי ביום, או יוגורט וירק ביום, ולא שתיתי).
לא באמת ירדתי במשקל, היו לי סחרחורות והתעלפתי אפילו.