איך אנשים יכולים סתם ככה לקבל באמצע החיים דיכאון?

בית ספר.

זה הרגשה פנימית של בן אדם שכנראה נובעת מתחושות של הרבה זמן

מקרה שקרה לו...תחושה כזאת ..או סתם תקופה מגעילה

אף אחד לא מבין על היום הראשון שהוא בדיכאון.
זה תלוי הורמונים, תלוי סביבה, תלוי מקרה.

אולי זה לא יום אחד זה פשוט מצטבר ומצטבר ואז הכל יוצא מתפוצץ

זה כל מיני מחשבות שליליות שהוא חושב ואז זה מתפוצץ, או משהו שקרה או סתם עובר איזה תקופה קשה

דיכאון זאת מילה קשה אבל בעיקרוןלכל אחד יש תקופות שהמצב רוח שלו יותר ירוד או שהוא מרגיש שלא אכפת לאנשיםמסויימים ממנו

דברים רעים שמצטברים עם הזמן
לאט לאט הדיכאון נהיה חלק בלתי נפרד מהחיים של האדם

שואל השאלה:
נו אבל בסדר...
אבל יש אנשים שכל היום שמחים והופ קמים בדיכאון
מה הקטע כאילו
שאלתי ממה זה נובע ולדוגמא חברה שלי לא ענתה..

יש אנשים שחולים בזה

זה נובע מזה שפתאום במצבי רוח שלך משתנים ואתה מרגיש ירידה במצב רוח וזה דיכאון(?)

שואל השאלה:
איך זה הגיוני?
זה רק מצב רוח לא?
זה כמו שאנשים תמיד אופטימיים
ככה זה גם דיכאון
כל הזמן מדוכאים
לא?

אני בדיוק ככה
וזה לא בגלל שאני חולה במשהו
זה פשוט דברים המצטברים מחשבות רעות שרודפות אותך
אני האדם הכי משוגע מבחינת חברים שלי
"החברה המצחיקה"
אבל כמו שאומרים
האדם הכי שמח זה האדם שהכי סובל יותר מדיכאון

רק היום הייתי כל היום על הריצפה ישבתי ולא עשיתי שום דבר (יופי לי זה מה שאני עושה יום לפני בגרות)
לא היו לי את הכוחות לעשות שום דבר

שואל השאלה:
איך אפשר להיות גם שמח וגם בדיכאוו
זה לא מתחבר

זה עניין שאתה נמצא בשתי מצבי קיצון^
זה או שאתה שמח או שאתה עצוב
אני לא זוכרת את עצמי באמצע
אולי כשאני קוראת ספר או לומדת

שואל השאלה:
זה לא אומר אז דיכאון
אני חושבת שזו הפרעב דו קוטבית....

אני חושבת שדיכאון תפס רעיון של מחלה
אבל זה לאו דווקא מחלה
כל אדם יכול להיות בדיכאון מדבר כלשהו

איך אני אוהב שאנשים מאבחניפ את עצמם זה כל כך מצחיק?