למה התכוון המשורר במשפט? "ערק ערק ערק כמה בא לי ערק"

התכוון לכך שהוא אינו משורר, וסתם אדם שיכור.

הוא התכוון לכך שהוא צמא לערק, הבנאדם אגדה

בשורה זו, מתאר לנו הדובר את מערכת היחסים שלו עם הנמענת. הוא משתמש במטאפורה נוספת "כמה בא לי". מטרת המטאפורה היא לתאר את התגובה שלו בקרבתה. גם למטאפורה זו יכולים להיות שתי פרשנויות מנוגדות. האחת היא, גופו של הדובר מחריש והוא שותק מכיוון והוא מפחד או לחוץ להיות בקרבתה ולכן הוא משתתק. ההסבר השני וההפוך הוא שהדובר כל כך רגוע כשהוא נמצא בסביבת הנמענת שהוא לא מרגיש צורך לדבר ולכן הוא שותק. בשני המקרים הקרבה את הנמענת משפיעה על התנהגותו של הדובר ויוצרת עבורו מציאות חדשה.

שהוא אמר לו
ערק אותיות רקע רקע משמע רקיע
רקיע הוא רוצה בעצם לשקוע עמוק בתוך ים כחול כמו הרקיע שהוא מתכוון אליו.

אין לדעת

באלנו ערק

יש לי פרשנות נגדית:
בשורה זו, הדובר בהחלט מתאר בפנינו את מערכת היחסים שלו עם הנמענת ה"ערק". הוא משתמש במשפט "כמה בא לי" על מנת להראות כמה הוא, חושק ורוצה בקרבתו של הנמענת כדי שהנמענת תשפיע על הדובר והמשורר ותפתח בפניו עולם בו יוכל לבצע את מעלליו שהוא חושק בהם מכל. בהחלט ניתן להתבלבל ולחשוב שההסבר שהדובר מחריש הוא; 1) הדובר לחוץ ומפחד להיות בקרבתה של הנמענת, 2) הדובר רגוע לחלוטין בקרבת הנמענת, אך השורה שבאה לאחר מכן בפזמון החוזר על עצמו היא: "אני לובש "ארמני", ואתה ב"זארה" (רק)". האתה שהדובר מציג בשורה, הוא אדם שבו הדובר מזלזל ולועג על כך שהוא לובש מוצרי לבוש ברמה נמוכה ביחס למוצרי הלבוש שלו. מכך מבינים שהלגלוג של הדובר בא מן העובדה שהדובר מרגיש בטוח בעצמו כנגד החברה וכנראה שזו הסיבה למה רכש מלבושים יוקרתיים, על מנת לזלזל בחלקי החברה שאינם מסוגלים ו/או מעוניינים לרכוש מלבושים יקרים. למטאפורה זו קיימות שתי פרשנויות מנוגדות. האחת היא שהדובר הוא בעצם מטאפורה למעמד הגבוה, אשר שותה כצורך לקיום ולובש מלבושים יוקרתיים בעוד הם מזלזלים ב"אתה", מטאפורה למעמד הנמוך, שלובש מלבושים זולים ואינם מסוגלים ללגום מן ה"ערק" כי המעמד הגבוה גונב לו אותו. המטאפורה הנגדית, טוענת שבעצם הסיבה שלה הדובר שותה בחופזה "ערק", בעצם נמצאת בשורה השנייה של הפזמון. הוא שותה "ערק" על מנת להרגיש חוזקה על ה"אתה" בפזמון. בשני המקרים האתה נמצא מושפל כנגד הדובר והקוראים פראיירים שהם קראו עד לפה לול