יש לי הפרעת אישיות גבולית ואני עכשיו עוד פעם ברגעים האלה

שבהם אתה לא מסוגל לעשות כלום ורוצה לבכות ויש לך כאבים פסיכוסומטיים חזקים והביטחון העצמי שלך נופל בצניחה חופשית בלי מצנח לתוך ים המלח ואתה רוצה להקיא ואתה מרגיש מכוער ומגעיל ואתה נכנס לתוך הבועה הזאת
והבן אדם היחיד שיכול להוציא אותך ממנה נסע ליומיים
והוא ישן עכשיו
ואתה לא רוצה להעיר אותו בגלל שטויות כאלה כי ממילא אתה חסר תועלת אז לפחות שלא תהיה גם מועמסה
ואז אתה מתחיל לשאול את עצמך, ומה אם הוא פוחד ממני?
אחותי הקטנה פוחדת ממני בגלל התקפי החרדה שלי. היא לא מדברת איתי יותר. היא טוענת שהרסתי לה את החיים פעמיים. היא שונאת אותי.
אם גם החבר שלי פוחד ממני זה יהרוג אותי מבפנים סופית.
למה אני חייב להיות מפלצת?
ואתה פוחד להסתכל במראה כי אולי צמחו לך ניבים ופרווה וקרניים ושלפוחיות.
ואתה יוצא לסיגריה ולא יודע מה לעשות עם עצמך.
מה לעשות?