נמאס לי מהחיים האלה ואני חסרת אונים כבר ואני לא יודעת מה לעשות

מה קרה?? תגידי וננסה לעזורר

כן.. גם אני פתחתי את עצמי לאדישות העולם וליאוש הבלתי פוסק.
אין מה לעשות עם זה, נותר רק להמשיך לחיות(לחיות? פשוט להתקיים) .
תוכלי לדבר עם חברים, לשתף אותם במה עובר עליך, אולי להורים אם את מרגישה קרובה אליהם. זה מעודד.

שלום יקרה,

נדמה שהייאוש וחוסר האונים שלך כל כך גדולים, עד כדי כך שאת לא מצליחה אפילו לכתוב יותר מכמה מילים בודדות.. כאילו הם יושבים לך בתוך הגוף, וחונקים לך את האויר, את הנשימה, את היכולת והרצון לכתוב ולשתף יותר.. אני מתארת לעצמי כמה בדידות את אולי חווה, כמה התחושות הללו מבודדות אותך מסביבתך.. ומי יודע מה את חווה בחיים שגורם לך להרגיש ככה..

יקרה, אל תישארי עם הבדידות והקושי לבד.. הייתי רוצה להציע לך להגיע אלינו, לאתר סה"ר [סיוע והקשבה ברשת], ולשוחח בצ'ט אנונימי עם אחד מאיתנו המתנדבים. תוכלי לספר ולפרוק קצת את המועקה, את הכאב, את הקושי.. ונוכל להיות שם עבורך, להקשיב ולתמוך ככל שנוכל. לפעמים עצם השיחה יכול להקל מעט, ואולי גם לתת קצת כוח. אנחנו פעילים כל ערב למעט שישי, בין השעות 21:00 לחצות.

תבואי..

שלך, מתנדבת סה"ר.
http://www.sahar.org.il/