3 תשובות
אל תגידי שאת חרא של בן אדם לכל אחד בחיים שלו יש נפילות ולצד זה עליות. אני לא אומרת שמה שעשית זה בסדר כי לדעתי זה לא.. אבל גם אני משקרת להורים שלי ואני כן באיזה שהוא מקום מצטערת על זה אחר כך אבל אני חושבת על הסיטואציה בקטע של: נהנתי נכון? כן אז בסדר לא נורא..
ההורים שלי ממש נגד כל העיניין של מסיבות וזה ואמרתי להם שאני נוסעת לחברה למסיבת יומולדת רק של בנות ובתכלס נסעתי למסיבה ממש ממש גדולה במועדון והם עד עכשיו לא יודעים.. וברור שהיו לי עוד דברים אבל אין מה לעשות אנחנו בגיל שמנסים דברים והם עברו את הגיל כי גם הם כמונו ניסו והם יודעים פשוט מה ההשלכות של כל דבר.. לקרוא לעצמך בן אדם חרא? לא אמור לקרות.. כי את לא את נערה מתבגרת וזה סבבה לגמרי.
זה לא רע אבל כעסו עלי אחר כך:
פעם ישנתי אצל חברה עם עוד שלוש בנות, וקבענו שנעשה לשלוש האלה מתיחה. שכנעתי אותן לעשות סיאנס שאני זאת שאזמן את הרוח, ועשינו ככה שהאורות יכבו בכוונה ואז החברה פוצצה שקית קטנה עם צבע מאכל בפה שלה ועשתה כאילו היא התעלפה ואני עשיתי חיקוי של שד.
הן ברחו מהבית בוכות, זה היה קורע
אנונימית
שיקרתי כמה פעמים להורים שלי שאני הולכת לחברות שבעצם פעם אחת הלכתי לחוקיות של מישהו שהכרתי בחול שהוא גר רחוק, פעם אחת הלכתי לדייט עם מישהו בן 20 וחצי לאמצע שום מקום ועישנו (וההורים שלי כל כך נגד סמים זה מין קו אדום), עשיתי קעקוע כשהם אמרו לי לא לעשות, גנבתי פעם משהו (אבל זה היה שהייתי קטנה והחזרתי אותו!), אמרתי משהו ממש מגעיל למישהי אבל כאילו ממש מגעיל ואני ממש מצטערת על זה.
אני בתכלס חרא של בן אדם
אנונימית