10 תשובות
בטוח יש סיבה כזו. קח הכל בפרופורציה.. ❤
יש ככ הרבה סיבות
תפקח את העיינים ותפסיק לעוור אותן
תפקח את העיינים ותפסיק לעוור אותן
אותו הדבר..
אנונימית
הלוואי על כולנו
:( יש גלידה בעולם
מה שמעליי כתב. בדיוק כזה. תפתח את העיניים
אפילו הדברים הכי קטנים הם הסיבה שבשבילם שווה לקום עם חיוך , תפקח את העיינים ותראה כמה דברים יש :)
יש תמיד סיבה למה כן אתה פשוט מחפש סיבה למה לא כי אתה דיכי
מה ז"א? אני הסיבה
סתם חייב להיות משהו שעושה לך טוב, תחשוב על זה
סתם חייב להיות משהו שעושה לך טוב, תחשוב על זה
זה בעיה של כמעט כולנו...
אף אחד לא מתרגש לקום בבוקר לבית ספר, עייפים, לדעת שצריך לשבת כל היום ללמוד; השגרה מתסכלת... תזכור את המשפט הזה - השגרה מתסכלת, אין מה לעשות...
אבל!!
אם תציב מטרות בחיים, לטווח הקצר, הארוך, מה שזה לא יהיה, אתה תראה שלקום בבוקר יהיה משימה בשבילך, שאתה חייב להצליח בה. אפשר לראות את החיים האלה כמעין משחק... רק צריך לדעת את החוק:
תעשה את מה שנוח לך לעשות, תן לטבע שלך להיכנס לך לחיים, אל תשתנה בשביל אף אחד, תחייה על פי האינסטינקטים הראשוניים שלך, תחייה את ההווה.
רוצה דוגמה?
אני, לא סובל לקום בבוקר, אני כל הזמן קם עייף, עצבני, אין לי כוח לכלום... אין לי כוח להתלבש, להיות צבוע ל50% מהאנשים שאני מכיר בבית ספר, אין לי כוח לזה...
מה הפתרון? יש שניים; אחד כבר אמרתי למעלה (מטרות יומיות, שבועיות, חודשיות, שנתיות ושל החיים בכלל (בעצם מה שהכי עוזר לפתרון הזה זה החוק שאמרתי למעלה, ה"תחייה את ההווה")),
והנה השני, עם הסבר:
עד אמצע תהליך ההתבגרות, אנחנו די עושים מה שאנשים בעלי סמכות גבוהה יותר אומרים לנו. הם בטוחים שמה שהם אומרים זה טוב לנו ושהם מכוונים אותנו להצלחה. מי אמר?? למה הדבר הזה נכון?
למה הם חושבים שההצלחה שאני רוצה להשיג בחיים קשורה למה שהם עושים בחיים? אם אני רוצה ללכת לגור בטבע בין אריות וזאבים, ואני מגדיר את זה בתור הצלחת חיי? עדיין לעקוב אחרי מה שהם אומרים יעזור לי? עדיין ללכת ללמוד באוניברסיטה יקדם אותי בחיים? עדיין להוציא 90 במתמטיקה 5 יח''ל יעזור לי?
ממש לא!
עכשיו... אמרתי עד אמצע גיל ההתבגרות, כי בערך בשלב הזה אתה מתחיל לבנות לעצמך תמונה של מה אתה רוצה להיות, בעצם בשלב הזה אתה פחות או יותר הופך לאדם בעל רצונות ושואיפות משל עצמו. קודם לא ידעת מה לעשות... פשוט עקבת אחרי מה שאומרים לך. אולי זה עדיין ככה, אבל אחרי הצבא (כי אתה גר בישראל, אין מה לעשות), אתה תתחיל להקים את עצמך, ותגשים את מה שרצית במשך כמה שנים טובות.
כשאתה קם בבוקר, אתה יכול להחליט איך אתה רוצה שיראה היום שלך, מהבוקר ועד הערב, זה תלוי בגישה שלך.
לפי דעתי, מילת המפתח היא ''זמן'', הרבה ''זמן". וזה לא בהכרח קשור לכל מני פגישות שיש לך לעשות עם כל מני אנשי עסקים, לדוגמה, או ''חס וחלילה'' לאחר למפגש עם חברים. לא על זה אני מדבר... אני מדבר על מרווח זמן שיש לך לעשות בין כל מני פעילויות שהגדרת לעצמך לעשות יום לפני. כשאתה קם בבוקר, אתה צריך שיהיה לך זמן, כדי לקום רגוע, שלוו, כשאתה יודע את הלו''ז שלך.
אתה יכול להתלונן על כל מני חרא כזה שלא בא לך בטוב באותו יום כמו שיננית לדוגמה.
תגיד לעצמך "כוס פאקינג אמ אמא של השיננית הזאת, לא סובל שינניות". אבל כשאתה נמצא אצל השיננית באותו יום, ובאת ובאמת ניסית לקבל את הטיפול שלה בצורה הכי טובה, ועדיין נורא כאב לך בשיניים, תגיד "ידעתי... ידעתי שטיפול של שיננית זה חרא, פאקינג ידעתי...
אבל אין מה לעשות. אני חייב את זה, המחיר של שיניים יפות זה שיננית שמכאיבה לי בשניים''. רק תזכור שידעת, לפני כמה שעות מקודם, שזה הולך לכאוב לך (כל זה דוגמה, אתה יכול להשליך את זה על כל דבר אחר).
בקיצור, תקום בבוקר עם הרבה זמן הפרש בין כל דבר ודבר, תסדר את הלו''ז שלך (זה לא משנה מתי, כל עוד אין עלייך לחץ, זה יכול להיות אפילו באותו בוקר של אותו יום).
פשוט תהיה ילד טוב... תעקוב אחרי השגרה, תוך כדי שאתה עוקב גם אחרי כל מה שאמרתי לך בכל התשובה הארוכה הזאת.
אם אתה רוצה גם עזרה בפרטי, תגיד לי ואני עונה תשובה לא אנונימית.
קוראים לי בסטיפס mr. instrumental
אף אחד לא מתרגש לקום בבוקר לבית ספר, עייפים, לדעת שצריך לשבת כל היום ללמוד; השגרה מתסכלת... תזכור את המשפט הזה - השגרה מתסכלת, אין מה לעשות...
אבל!!
אם תציב מטרות בחיים, לטווח הקצר, הארוך, מה שזה לא יהיה, אתה תראה שלקום בבוקר יהיה משימה בשבילך, שאתה חייב להצליח בה. אפשר לראות את החיים האלה כמעין משחק... רק צריך לדעת את החוק:
תעשה את מה שנוח לך לעשות, תן לטבע שלך להיכנס לך לחיים, אל תשתנה בשביל אף אחד, תחייה על פי האינסטינקטים הראשוניים שלך, תחייה את ההווה.
רוצה דוגמה?
אני, לא סובל לקום בבוקר, אני כל הזמן קם עייף, עצבני, אין לי כוח לכלום... אין לי כוח להתלבש, להיות צבוע ל50% מהאנשים שאני מכיר בבית ספר, אין לי כוח לזה...
מה הפתרון? יש שניים; אחד כבר אמרתי למעלה (מטרות יומיות, שבועיות, חודשיות, שנתיות ושל החיים בכלל (בעצם מה שהכי עוזר לפתרון הזה זה החוק שאמרתי למעלה, ה"תחייה את ההווה")),
והנה השני, עם הסבר:
עד אמצע תהליך ההתבגרות, אנחנו די עושים מה שאנשים בעלי סמכות גבוהה יותר אומרים לנו. הם בטוחים שמה שהם אומרים זה טוב לנו ושהם מכוונים אותנו להצלחה. מי אמר?? למה הדבר הזה נכון?
למה הם חושבים שההצלחה שאני רוצה להשיג בחיים קשורה למה שהם עושים בחיים? אם אני רוצה ללכת לגור בטבע בין אריות וזאבים, ואני מגדיר את זה בתור הצלחת חיי? עדיין לעקוב אחרי מה שהם אומרים יעזור לי? עדיין ללכת ללמוד באוניברסיטה יקדם אותי בחיים? עדיין להוציא 90 במתמטיקה 5 יח''ל יעזור לי?
ממש לא!
עכשיו... אמרתי עד אמצע גיל ההתבגרות, כי בערך בשלב הזה אתה מתחיל לבנות לעצמך תמונה של מה אתה רוצה להיות, בעצם בשלב הזה אתה פחות או יותר הופך לאדם בעל רצונות ושואיפות משל עצמו. קודם לא ידעת מה לעשות... פשוט עקבת אחרי מה שאומרים לך. אולי זה עדיין ככה, אבל אחרי הצבא (כי אתה גר בישראל, אין מה לעשות), אתה תתחיל להקים את עצמך, ותגשים את מה שרצית במשך כמה שנים טובות.
כשאתה קם בבוקר, אתה יכול להחליט איך אתה רוצה שיראה היום שלך, מהבוקר ועד הערב, זה תלוי בגישה שלך.
לפי דעתי, מילת המפתח היא ''זמן'', הרבה ''זמן". וזה לא בהכרח קשור לכל מני פגישות שיש לך לעשות עם כל מני אנשי עסקים, לדוגמה, או ''חס וחלילה'' לאחר למפגש עם חברים. לא על זה אני מדבר... אני מדבר על מרווח זמן שיש לך לעשות בין כל מני פעילויות שהגדרת לעצמך לעשות יום לפני. כשאתה קם בבוקר, אתה צריך שיהיה לך זמן, כדי לקום רגוע, שלוו, כשאתה יודע את הלו''ז שלך.
אתה יכול להתלונן על כל מני חרא כזה שלא בא לך בטוב באותו יום כמו שיננית לדוגמה.
תגיד לעצמך "כוס פאקינג אמ אמא של השיננית הזאת, לא סובל שינניות". אבל כשאתה נמצא אצל השיננית באותו יום, ובאת ובאמת ניסית לקבל את הטיפול שלה בצורה הכי טובה, ועדיין נורא כאב לך בשיניים, תגיד "ידעתי... ידעתי שטיפול של שיננית זה חרא, פאקינג ידעתי...
אבל אין מה לעשות. אני חייב את זה, המחיר של שיניים יפות זה שיננית שמכאיבה לי בשניים''. רק תזכור שידעת, לפני כמה שעות מקודם, שזה הולך לכאוב לך (כל זה דוגמה, אתה יכול להשליך את זה על כל דבר אחר).
בקיצור, תקום בבוקר עם הרבה זמן הפרש בין כל דבר ודבר, תסדר את הלו''ז שלך (זה לא משנה מתי, כל עוד אין עלייך לחץ, זה יכול להיות אפילו באותו בוקר של אותו יום).
פשוט תהיה ילד טוב... תעקוב אחרי השגרה, תוך כדי שאתה עוקב גם אחרי כל מה שאמרתי לך בכל התשובה הארוכה הזאת.
אם אתה רוצה גם עזרה בפרטי, תגיד לי ואני עונה תשובה לא אנונימית.
קוראים לי בסטיפס mr. instrumental
אנונימי