ברצינות איזה חיים יש לי? וקודם כל אני ממש לא בא להתמסכן

קודם כל.. להיות בתוך הארון זה כבר משהו שמכבה אותך, אתה לא יכול להיות לגמרי מי שאתה והצעד הראשון שאתה צריך לעשות בשביל להתקדם זה לצאת מהארון. זה חוסם אותך בכל דרך אפשרית
תאמין לי, עדיף כמה שיותר מוקדם.
אני מכירה המון סיפורים ובאמת כל כך הרבה אנשים תומכים ואני בטוחה שזה יהיה ממש בסדר וככה גם תגלה את החברים האמיתיים שלך. בסופו של דבר אתה תראה שזה רק מה שמונע ממך להתקדם..
יש כל כך הרבה לאן לשאוף, לאיזה מקום לטוס, דברים חדשים לעשות..
מי שפשוט אומר "אין לי חשק לדברים כאלה" קצת מראה על דיכאונות, חייב להיות חשק למשהו, תחביב מסויים שאפשר ללכת איתו עד הסוף, גוף שאפשר לשאוף אליו.. לא חסר דברים.

שואל השאלה:
אני לא יכול לצאת מהארון אני מפחד שאנשים יצחקו עליי שאנשים לא ידברו איתי יותר שיגידו "הינה איך ידענו שהוא הומו" כי גם ככה אני הומו נשי ואני מי שאני כלפי חוץ האומנם אני מסתיר את זה שאני הומו אבל אני לא מסתיר את האופי שלי אני מדבר עם אנשים (בעיקר בנות כי אני מתחבר לבנות מהפן החברי לול) על דברים שאני אוהב כמו אופנה ומפורסמים ואני מדבר צוחק עם אנשים ואין לא משנה כמה אני מנסה זה לא עוזר. החלום שלי היה להיות הדוגמן הכי מפורסם בעולם ולהרוויח הרבה כסף ולהתפרסם ובאמת השקעתי פניתי לשש-שבע סוכניות שכולן דחו אותי חוץ משתיים וגם הן רצו לראות אותי לאודישן מפאקינג נהריה שבצפון נסעתי ברכבת עד תל אביב שעתיים כל כיוון וגם שתי הסוכניות היו במרחק אדיר אחת מהשניה וגם שהגעתי לפגישות אחת מהן סתם תירצה איזה תירוץ כדי להתחמק באלגנטיות מלהגיד לי לא והשנייה רצתה כסף על בוק ופה אמרתי דיי. זה היה החלום שלי בזבזתי לי ולאמא שלי יום חופש שלם מפורים בשביל זה ולא יצא מזה כלום. כמה שהשקעתי לא עזר.

אני חושבת שאתה צריך לצאת מהארון, בראש ובראשונה לכבד את מי שאתה ולא להסתיר את מה שאתה. לגבי החלומות, כשאין חלומות או שאיפות זה נותן מן הרגשת ריקנות כזו, וזה נכון-אבל תשקיע בלימודים כי עוד שנה שנתיים אני כבר בטוחה שתדע מה החלומות והשאיפות שלך ללא ספק, כשתתבגר תבין מה אתה רוצה שילווה אותך לכל החיים.
מעבר לכך, לגבי החברים, זה יבוא לאט לאט, בסוף החיים מביאים אותו לאנשים האמיתיים והנכונים בשבילנו, וגם לך זה יגיע, אל תתייאש. בהצלחה:)

שואל השאלה:
בלימודים גם אני כבר בכיתה י' עד החודש ומשהו האחרון באמת היה לי אכפת מהציונים והשקעתי גם היום אני משקיע אבל גם אם יהיה לי עובר אני לא אתבאס לא אכפת לי כבר מציונים טובים העיקר שיהיה עובר קודם כל וציון טוב זה בונוס שיכול להתלוות לציון

בוא נתחיל בזה שאתה רק בכיתה י וכל החיים לפניך , נכון? יהיו לך עוד כל כך הרבה הזדמניות להגשים את החלום שלך, לא משנה מה הוא. זה טוב שנסגרת על כיוון לפחות לחיים.
לגבי החברים. אף פעם לא קל להכיר חברים חדשים, זה נורמלי. תחפש במקומות אחרים, לא רק בבית ספר.
אוקיי, וגם אם אנשים ידבר, למה שתכאיב לעצמך? למה שלא תהיה אתה בפני כולם? למי אכפת מה הם יגידו. זה שהם ישתמשו בנטייה מינית של אדם כלשהו בתור קללה זה מוריד מהם בתור בני אדם.
קח לך את החברות שלך, בנים/ בנות, באמת לא משנה ותהנה איתם. שים פס על אחרים.
אם אתה רוצה לדבר על זה יותר אתה יכול לפנות אליי, אני פה.

מיום ליום החברה שלנו נפתחת יותר לקהילת הלהטב, תרגיש בנוח להיות אתה! ושלא יהיה אכפת לך מאחרים, מי שחבר אמיתי שלך יישאר איתך לא משנה מה, כי הוא אוהב את מי שאתה את הבן אדם שאתה ואין לו שום התייחסות לנטייה המינית שלך. אם החלום שלך להיות דוגמן-לך על זה, אחרי מאתיים כשלונות באה הצלחה גדולה, תאמין בעצמך.

שואל השאלה:
ומה אתכם? יש לכם חברים? חלומות? בני זוג? ציונים טובים?

יש לי 2 חברות בלחץ, אחת יחידה שאני יכולה לסמוך עליה.
אין לי חלומות, 0 כיוון למה אני הולכת לעשות בחיים וכרגע אני פשוט לומדת מה שנראה לי הכי טוב בעיני אחרים.
חח בני זוג..מצחיק..
הדבר היחיד שכן יש לי(ונראה מתי אקלקל את זה) הוא הציונים הטובים, כי מה שאני עושה בשאר הזמן שלי זה להשקיע בלימודים, וזה גם בגלל שאני מפחדת לאכזב אחרים.

אני יודעת שזה נשמע מעצבן, אבל תנסה לא להתעמק בדברים השליליים בחיים שלך. אני בטוחה שכל בן אדם יכול לעשות רשימה גדולה של דברים פחות טובים בחיים שלו. אבל תבין שאתה חיי רק פעם אחת וחבל באמת חבל לבזבז את הזמן על להיות מדוכא. תנסה לשמח את עצמך ולחשוב מחשבות חיוביות גם כשקשה. ובמיוחד שהחיים באמת לפניך , אתה לא יכול לדעת מה יהיה מחר והכל יכול להשתנות.

שואל השאלה:
למה זה חשוב לך באמת הציונים הטובים? כאילו זה חשוב גם לי לא כמו ברמה של פעם אשכרה בכיתי בגלל מבחן בסוציולוגיה שקיבלתי בו 72 באמת ממש בכיתי הרבה אבל היום אם אני הייתי מקבל ציון כזה לא היה לי באמת כזה אכפת
היו לי חברות מזויפות שכל הזמן שיחקתי איתן משחקים ואין לי כוח לזה יותר וניתקתי קשר והחברה היחידה שנותרה לי גם פעם מתנהגת כאילו אני חבר ופעם אני כאילו בן אדם זר ותקשיבי אשכרה ביום הולדת שלה הזמנתי אותה לארוחה במסעדה ועל הפופקורן והשתייה בסרט ואת הכרטיס שלי אני הזמנתי היא רק הזמינה את הכרטיס שלה ושהיה לי יום הולדת 16 ב16.5 חשבתי שהיא תעשה בדיוק אותו דבר ויודעת בסוף מה יצא שהיא הזמינה אותי רק לגלידה מושחתת יחסית ולפופקורן בקולנוע לא על הכרטיסים ולא על הארוחה שכל אחד שילם על עצמו בטענה שהיא צריכה לשמור כסף להזמין אוכל בארוויזיון עם חברות אחרות שלה כאילו ומה אני לא חבר שלה לא הזמנתי אותה?! אשכרה משווה בין יום הולדת לתחרות שירים הזאת?

אני באמת לא יודעת. לימודים פשוט נתקעו לי בראש כמשהו שאני חייבת להשקיע בו, ואני בוכה על כל מעידה קטנה.
חברה שלך יצאה מגעילה, אתה צודק. אבל מה עם אחרות? אין עוד אף אחת אחרת?

שואל השאלה:
אין לה כל כך הרבה כסף בכללי היא סיפרה לי שבבית הם חיים מ3,000 שקל בחודש אבל כאילו זה יום הולדת 16 יום הולדת של פעם בחיים גם אני פינקתי אותך ביום הולדת שלך מאוד כאילו באיזה קטע? אבל לפחות אני אומר לעצמי שהיה לי סוף סוף עם מי לצאת ולא נשארתי בבית בליל היום הולדת שלי ועוד 16
עם החברות האחרות הכל היה צביעות ועוד לחשוב שבתחילת שנה היה להן יום הולדת ובאתי וקניתי להן מתנה והיה צחוקים והיה כיף ושניסיתי לעשות את זה מעבר לבית ספר וכל הזמן הצעתי להן בעיקר בחגים שנצא הן עשו עליי קונצים וביום העצמאות זה היה השיא אמרתי להן בואו נצא וכל אחת אמרה נראה אולי אני לא יוצאת לא מתאים לי ונחשי מה? כל החברות שלי יצאו ביום העצמאות למסיבות כל אחת צילמה סטורי.

שואל השאלה:
וניסיתי להתחבר עם אנשים חדשים ולא יצא מזה כלום. כבר נמאס לי נשבע לך

וואו.. אתה עדיין חבר שלהן?
ואתה רוצה לעבור לפרטי או משהו?

דבר ראשון זה כן נראה שאתה מתפקס על הדברים הראים ומחפש לגיטימציה להתמסכן....
דבר שני אל תשאל ותדבר עם אנשים באינטרנט שלא באמת יודעים מה להגיד במצבים כאלה ולך לפסיכולוג שיעזור לך להבין כמה דברים בעולם
כשלא אומרים את האמת שום דבר לא יעזור ואמרתי לך עכשיו מה אני חושב מפה זאת בחירה שלך

לא כל דבר מחייב פסיכולוג האמת. נראה שהוא די מודע לבעיות בחיים שלו, ושיחה עם מישהו גם יכולה לעזור לו

''יום הולדת 16 יש פעם בחיים'' משפט השנה. גם יום הולדת 17 וגם 16 ויום

שואל השאלה:
לא ממש לא. הפסקתי לעקוב אחריהן באינסטגרם והורדתי לייקים מכל התמונות ואם אני רואה אותן רק פנים מול פנים אני אומר שלום ומחייך חיוך מזויף וזה רק אם הן אומרות לי אם הן לא אומרות לי אני לא אומר להן. אבל קודם כל הפסקתי לעקוב אחריהן ואז החזרתי עוקב שזה יאותת להן שאני יודע מה הן עושות... ואז הורדתי עוד פעם עוקב ומחקתי לייקים מכל התמונות. ומעניין פתאום ביום הולדת שלי שהעליתי תמונות כל החברות וכל החברות זה באמת היה ככה כתבו לי מזל טוב והשתיים שהיו הכי קרובות אליי כתבו לי ברכה.

אתה אומר שעדיף שהוא ילך לזרים באינטרנט שלא מכירים אותו ולא יכולים לאבחן שום דבר עדיף על פסיכולוג

פסיכולוג זה לא פסיכיאטר גם בן אדם נורמטיבי לגמרי עדיף שילך מידי פעם

אני לא אומרת כלום, אבל אולי נדבר עם מישהו פעם אחת במקום לשלוח אותו ישר לפסיכולוג? שיקבל מכאן עצות, שיחשוב על מה שאמרנו ויבין עם עצמו דברים. אם כל זה לא יעזור שילם לאיש מקצוע, כן.
ואני מצטערת בשבילך. מקומות אחרים אין לך לחפש? חוגים או משהו?

מי שהולך לפסיכולוג הוא גם "נורמטיבי", אין שום קשר

עדיך לו ללכת לדבר עם איזה מישהו שאולי למד על המוח שלנו ויודע באמת מה עוזר ומה לא

שואל השאלה:
חחח אני ממש לא צריך פסיכולוג תודה רבה אני קורא ומקשיב לעצות שכתבו לי פה אני לא ראש בקיר. חלק מהעצות אלא עצות שאני צריך ליישם בחיים שלי ואני יעבוד על זה

את לא באמת מכירה אותו ולא יכולה לראות תגובות של הבן אדם בזמן אמת. לכי תדעי הוא מפתח דיכאון סמוי או שהוא לא מכיר נורמות חברתיות. את יכולה להקשיב אבל בשביל להביא עזרה אמיתית זה לא יעזור

שואל השאלה:
כמו למשל לקבל את עצמי כמו שאני ולמצוא משהו חדש שילהיב אותי ושהחיים לא נגמרו בגלל חלום אחד שלא הצליח

אחי כולם בעולם הזה צריכים פסיכולוג גם הבן אדם הכי חזק נפשית שאתה מכיר יכול לקרוס בזמנים או מדברים מסויימים. או סתם זה נותן תחושה של חופש ולשחרר את זה לחופשי

החיים שלנו הם יותר מכישלון אחד או שתיים שמתנפצים אני בספק שבעזרת הודעה אחת פה אתה באמת תבנה את המנטליות שלך ותצליח להתמודד עם כשלונות אחרים (שלכולם יש גם לאלו שהצליחו בסופו של דבר בחיים)

כל אחד מתמודד אחרת, את לא יכולה להכליל ולשלוח את כולנו לפסיכולוג.

מה שאתה אומר נכון אבל ככה לא בונים מנטליות שתמשיך איתך ליותר ממקסימום שנה (בהגזמה) אני לא מדבר איתך ככה כדי שתתבאס אני פשוט כנה איתך וראלי להמשך של מה שיקרה פה בעתיד

נשמה תאמיני במה שאת חושבת אבל אנחנו בני אדם בסוף. לא קשה להבין את דפוסי ההתנהגות שלנו.
את רוצה לקחת סיכון שהבן אדם פה יתחיל לפתח דיכאון סמוי או משהו בסגנון ואת לחשוב לעצמך למה אני לא הייתי ראלית פה (את פאקינג לא מכירה את הבן אדם הזה ואמרת שלדעתך הוא לא צריך פסיכולוג, אני לא מכיר אותו גם אבל תלכי תשאלי כל פסיכולוג או בן אדם שיודע מה הולך לבן אדם בראש והוא יגיד לך שכולם בדור שלנו צריכים פסיכולוג כדי להשתחרר מהלחץ שהיום יום בונה עלינו ובמיוחד אנשים שחווים דברים כמו שהוא אמר)

שואל השאלה:
את היית אצל פסיכולוג?

את יכולה להקשיב אבל מעשית זה לא באמת יעזור לטווח הארוך. למרות שאת יכולה לשים זין על מה שאמרתי כי זה מה שאת רוצה לא באמת אכפת לי

שמה מה יש לך להפסיד אם תצה מהארון כמו שאתה כתבתה אנשים לכ ידברו איתך וגם כתבתה שלא מדברים איתך במילה אז מה יש לך להפסיד? כלום וכולם יכולים ליקפוץ לך ואתה צריך להיטעשת על אצמך ולימצו שאיפות לחיים ומתרות אחרת אתה לא תיצה מיזה ואני עומר מניסיון בהצלך ימלך

מי?

אני הייתי

פסיכולוגים עשו לך שטיפת מוח.
הלכת רחוק כל כך.. אנחנו בני נוער, לכל אחד יש כאן את הקשיים שלו, לכל אחד יש את הרגע הזה שהוא "מתמסכן" על עצמו ומתלונן. לא צריך לדחוף בעיות נפשיות לכל מקום, כי אלו החיים, והחיים קשים לכולם.
אתה גם פאקינג לא מכיר את הבן אדם לעוד שנייה שולח אותו לאישפוז קליני. הוא חושב שהוא צריך פסיכולוג? שילך, לא מנעתי ממנו ולא אמרתי לו אל תלך.
אבל הוא אומר לך בעצמו, הוא לא מרגיש צורך. הפריקה פה עוזרת לו מספיק

שואל השאלה:
panda אפשר שנעבור לפרטי?

בטח.

דבר ראשון תאמיני לי לא יצאתי מפסיכולג עם מחשבה שלא הייתה לי קודם פשוט זה נתן לי חופש. אני נתתי דיכאון סמוי בתור דוגמה יש מלא דברים ואת לא יודעת באמת כמה מהחברה שאת מכירה הלכו או עדיין הולכים לפסיכולוג או כל טיפול כזה או אחר

אמרתי לי לא באמת אכפת ממנו והוא יודע את זה אני אומר בשבילו את זה.
אני אישית שם זין על מה שהם אומרים לא באמת אכפת לי (אמרתי לי זה רק היה להוציא עצבים ועוד למישהו) אבל אני מכיר מספיק אנשים שמקבלים טיפול כזה וכל אחד לוקח דברים שונה

את מכניסה את זה לעצמך לראש שזה שהוא יגיד פה דברים וירגיש יותר טוב עם עצמו לשבוע במקסימום באמת יעזור לו. אנשים נזכרים באיחור להיכנס לדברים האלה כי הם חושבים שהם לא צריכים ומתכחשים אבל אני אישית מכיר מישהו שזה ליטרלי הרס לו את החיים אז בואי אני ראיתי בעיניים שלי ושמעתי דברים שאת לא תרצי לשמוע ממישהו חשוב לך (זה מקרה פחות נדיר ממה שאת חושבת למרות שזה עדיין לא קורה להרבה) אז את אל תגידי לי שעשו לי שטיפת מוח כי אני יודע כנראה יותר ממך מה המשמעות של לשמור דברים כאלה לעצמך (לשתף באינטרנט לא נחשב באמת אני מתערב איתך שאם הוא יגיד כמה מהדברים האלה פה תעלה לו לפחות דמעה או כל דרך אחרת שתראה לו כמה זה אשכרה השפיע עליו)

הוא יכול לצאת מפה ולעשות מה שבא לו אני אמרתי את שלי ולא אכפת לי מה יקרה אחר כך

דחפתי בעיות נפשיות כי זה הדוגמה היותר קלה להסביר דרכה את הנקודה שלי. תאמיני לא לא חסר דברים אחרים