12 תשובות
גם אני חושבת שבית ספר זה חסר תועלת, למזלי אני מסיימת בית ספר כבר עוד חודש או פחות. ויועצות בית ספר לא באמת יעזרו לך, כל המורים שם גם די אכפת להם מהמשכורת. עצה שלי- תתרכזי רק בלהוציא תעודת בגרות אם קשה לך שם חברתית.
יאלה עוד קצת ואת מסיימת
וואו, בדיוק אני עד לפני חצי שנה...
תנסי להגיע להסדר עם הבית ספר למערכת משלך, או תנסי לעבור למסגרת אחרת... ואם את לא רוצה אז:
תחשבי על זה שאלה השנים שקובעים לך את העתיד ובאותו הזמן לא קובע כלום...
את צריכה בגרות טובה בשביל ללמוד ולעבוד בעתיד. אבל אם יש או אין לך חברים זה לא משנה בכלל כי יש תמיד אחרי זה צבא ואז לימודים ואז עבודה. את לא חייבת להיות עם חברים עכשיו כל הזמן.. תשתדלי לסיים את הלימודים עם ציונים טובים, מוזמנת לבוא לפרטי אם בא לך, אפשר תמיד לדבר ואולי אני אמצע דרך לעזור לך
תנסי להגיע להסדר עם הבית ספר למערכת משלך, או תנסי לעבור למסגרת אחרת... ואם את לא רוצה אז:
תחשבי על זה שאלה השנים שקובעים לך את העתיד ובאותו הזמן לא קובע כלום...
את צריכה בגרות טובה בשביל ללמוד ולעבוד בעתיד. אבל אם יש או אין לך חברים זה לא משנה בכלל כי יש תמיד אחרי זה צבא ואז לימודים ואז עבודה. את לא חייבת להיות עם חברים עכשיו כל הזמן.. תשתדלי לסיים את הלימודים עם ציונים טובים, מוזמנת לבוא לפרטי אם בא לך, אפשר תמיד לדבר ואולי אני אמצע דרך לעזור לך
יהיה בסדר עוד מעט חופש גדול ויהיה טוב זה נותן קצת חופש ואם את צריכה מישהו לדבר איתי לעומק את תמיד יכולה לשלוח פרטי ולדבר על מה שעל ליבך
וואו כל כך מזדהה עם כל מילה ומילה.
כשלי זה קרה פשוט לקחתי חופש של שבועיים בערך ונשארתי בבית כי חשבתי לשים את המצב הנפשי של בראש סדר העדיפויות. (נכון לכל תחום) אבל קחי הכל בקלילות, תחשבי על זה שסך הכל אין לנו כל כך הרבה זמן כאן, תשתדלי להנות ולהיות חיובית. החיים יכולים להיות סבל והם גם יכולים להיות מהנים. באמת שזה עניין של פרספקטיבה.
סבלתי בעצמי מדכאון בעבר, ועברתי טיפול פסיכולוגי וסיגלית לעצמי דרך חיים שונה ושיניתי לעצמי את ההסתכלות וזה עזר גם בהגעה הסדירה שלי לבית ספר..
שורה תחתונה- תוודאי שאת בסדר, מבחינה נפשית, שימי את עצמך ראשונה ותדברי עם ההורים שלך על זה. אם תרצי עוד עצות רק תגידי ואשלח לך הודעה :)
כשלי זה קרה פשוט לקחתי חופש של שבועיים בערך ונשארתי בבית כי חשבתי לשים את המצב הנפשי של בראש סדר העדיפויות. (נכון לכל תחום) אבל קחי הכל בקלילות, תחשבי על זה שסך הכל אין לנו כל כך הרבה זמן כאן, תשתדלי להנות ולהיות חיובית. החיים יכולים להיות סבל והם גם יכולים להיות מהנים. באמת שזה עניין של פרספקטיבה.
סבלתי בעצמי מדכאון בעבר, ועברתי טיפול פסיכולוגי וסיגלית לעצמי דרך חיים שונה ושיניתי לעצמי את ההסתכלות וזה עזר גם בהגעה הסדירה שלי לבית ספר..
שורה תחתונה- תוודאי שאת בסדר, מבחינה נפשית, שימי את עצמך ראשונה ותדברי עם ההורים שלך על זה. אם תרצי עוד עצות רק תגידי ואשלח לך הודעה :)
אנונימית
אולי כדאי לך לעבור בית ספר בשנה הבאה, בעיקר אם את בכיתה שלא אמורים לעבור עוד שנה (לא כיתה ו/ט), כי אז תרגישי שזה חידוש...
לי באופן אישי עוזר מאוד אם אני מציבה לעצמי מטרות קרובות ופשוטות, וכל הזמן מעלה אותן.
תתחילי איזשהו תחום שמעניין אותך..
ואממ אני לא ככ יודעת, אבל אני מקווה לעזור אולי...
לי באופן אישי עוזר מאוד אם אני מציבה לעצמי מטרות קרובות ופשוטות, וכל הזמן מעלה אותן.
תתחילי איזשהו תחום שמעניין אותך..
ואממ אני לא ככ יודעת, אבל אני מקווה לעזור אולי...
אפשר לשאול בת כמה את, באיזו כיתה את לומדת ומדוע את מרגישה ככה ? מה לדעתך מוביל אותך לתחושות האלו ? מה סוגר עלייך ?
את חייבת לקחת את עצמך ביידים!
את יודעת מה לעשות.
האנשים הכי מצליחים אומרים "קודם תסדר את המיטה ואז תתחיל את היום"
ברגע שתיהיה לך מוטיבציה לעשות משהו שדורש מאמץ, יסתדרו לך החיים.
תסדרי לך את השעות של היום.
שאת חוזרת מהבית ספר את קודם עושה שיעורים אוכלת ומתלקחת ורק בסוף בטלפון.
זה בסדר להבריז אם יש לזה סיבה, אני למשל הברזתי כמה פעמים כי היו חסרות לי שעות שינה, אבל 150 זה לגמרי מוגזם.
את מוותרת לעצמך, תיראי איזה חכמה, את תלמידה של 90! את זה את רוצה לזרוק לפח? בשביל מה? בשביל להיות עוד כמה שעות בטלפון?
אל תתבודדי, אם החברות יושבות איפשהו ומדברות תצתרפי אליהם.
אם לא תצתרפי את תמנעי מעצמך את ההנאה והכיף איתן.
את מרגישה כלואה כי כל מה שאת עושה זה לשבת בכיתה ולא לרצות להיות שם, כדי לרצות להיות שם את צריכה לנסות להשתלב חברתית כי זה הדבר היחידי שכיף בבית ספר.
את יודעת מה לעשות.
האנשים הכי מצליחים אומרים "קודם תסדר את המיטה ואז תתחיל את היום"
ברגע שתיהיה לך מוטיבציה לעשות משהו שדורש מאמץ, יסתדרו לך החיים.
תסדרי לך את השעות של היום.
שאת חוזרת מהבית ספר את קודם עושה שיעורים אוכלת ומתלקחת ורק בסוף בטלפון.
זה בסדר להבריז אם יש לזה סיבה, אני למשל הברזתי כמה פעמים כי היו חסרות לי שעות שינה, אבל 150 זה לגמרי מוגזם.
את מוותרת לעצמך, תיראי איזה חכמה, את תלמידה של 90! את זה את רוצה לזרוק לפח? בשביל מה? בשביל להיות עוד כמה שעות בטלפון?
אל תתבודדי, אם החברות יושבות איפשהו ומדברות תצתרפי אליהם.
אם לא תצתרפי את תמנעי מעצמך את ההנאה והכיף איתן.
את מרגישה כלואה כי כל מה שאת עושה זה לשבת בכיתה ולא לרצות להיות שם, כדי לרצות להיות שם את צריכה לנסות להשתלב חברתית כי זה הדבר היחידי שכיף בבית ספר.
אם קשה לך, תמיד אפשר ללכת לפנימיה. זה לא כזה נורא זה כיף ממש וגם אני כזאת, הציונים שלי ירדו משמעותית נוורא מאז שעליתי לחטיבה השנה, וזה בגלל חוסר ביטחון עצמי, ללא חברים, דיכאונות ודימוי עצמי נמוך, וקושי בלימודים.
ובאמת שעד עכשיו אין לי שמץ של מושג איך להשיג את כל זה, אבל הגעתי למסקנה שאני צריכה לעזור לעצמי ולקחת את עצמי בידיים וללכת למסגרת אחרת, נכון שזה לא קל להיות בפנימיה ולהתסדר שם ולהתרגל להרגיש בבית וכו... אבל בזה יש גם הרבה יתרונות כמו לגור עם בנות בחדר, וככה להתחבר אליהן ולרכוש חברות או סתם ידידות טובות. להתגבש יותר כי יש לעומת בית ספר רגיל הרבה יותר חוגים, טיולים, מסיבות, ומפגשי גיבוש כמעט כל יום. שזה יכול לעזור לבנות לי ביטחון עצמי. אני ממש ממליצה לך לשקול לחשוב על זה, ולהתייעץ עם ההורים על מסגרת כזו. בהצלחה יפה שלי.
ובאמת שעד עכשיו אין לי שמץ של מושג איך להשיג את כל זה, אבל הגעתי למסקנה שאני צריכה לעזור לעצמי ולקחת את עצמי בידיים וללכת למסגרת אחרת, נכון שזה לא קל להיות בפנימיה ולהתסדר שם ולהתרגל להרגיש בבית וכו... אבל בזה יש גם הרבה יתרונות כמו לגור עם בנות בחדר, וככה להתחבר אליהן ולרכוש חברות או סתם ידידות טובות. להתגבש יותר כי יש לעומת בית ספר רגיל הרבה יותר חוגים, טיולים, מסיבות, ומפגשי גיבוש כמעט כל יום. שזה יכול לעזור לבנות לי ביטחון עצמי. אני ממש ממליצה לך לשקול לחשוב על זה, ולהתייעץ עם ההורים על מסגרת כזו. בהצלחה יפה שלי.
בעתיד לא יהיה לך יותר בית ספר תתעודדי ותנצלי את התקופה הזאת כדי שיהיה לך שם בכל זאת זיכרונות טובים.
תעזרי במורה שלא מוותרת עלייך אכפת לה ממך
תעזרי במורה שלא מוותרת עלייך אכפת לה ממך
תפסיקי לקחת תקטע החברתי ברצינות מידי אל תקחי ללב שימי על כולם זין מניסיון אפשר להסתדר גם לבד.
לדעתי תקראי קצת על "בגרות אקסטרנית" אם את רצינית ותעופי על זה תוך שנה וחצי כבר תסיימי עם זה לבד.
לדעתי תקראי קצת על "בגרות אקסטרנית" אם את רצינית ותעופי על זה תוך שנה וחצי כבר תסיימי עם זה לבד.
אנונימי
היי אנונימית, מה שלומך היום? בת כמה את?
נשמע שאת במצב לא פשוט כלל. את מספרת שאין לך מוטיבציה ללכת לבית ספר, ואת מרגישה חוסר ביטחון וחרדה ממבחנים. יחד עם זאת, את מספרת שהמורה שלך מאוד מעודדת אותך ושאת מאוד חשובה לה. בנוסף, את מוציאה ציונים מעולים במבחנים.
בית ספר זו בהחלט תקופה קשה שיש בה המון לחץ גם עם החברים וגם בלימודים. אך מדוע את מרגישה שזה חסר תועלת? ניסית לדבר על התחושות האלו עם מבוגר שאת סומכת עליו?
אל תישארי לבד עם התחושות האלה, בואי נמשיך לדבר ונראה למי את יכולה לפנות לקבלת עזרה. אפשר בהודעות פרטיות באתר, במייל שלנו [email protected] או באינסטגרם שלנו nayedet.digital.
מחכה לך,
לי מעלם דיגיטל - ייעוץ והכוונה לבני נוער ולצעירים ברשת.
נשמע שאת במצב לא פשוט כלל. את מספרת שאין לך מוטיבציה ללכת לבית ספר, ואת מרגישה חוסר ביטחון וחרדה ממבחנים. יחד עם זאת, את מספרת שהמורה שלך מאוד מעודדת אותך ושאת מאוד חשובה לה. בנוסף, את מוציאה ציונים מעולים במבחנים.
בית ספר זו בהחלט תקופה קשה שיש בה המון לחץ גם עם החברים וגם בלימודים. אך מדוע את מרגישה שזה חסר תועלת? ניסית לדבר על התחושות האלו עם מבוגר שאת סומכת עליו?
אל תישארי לבד עם התחושות האלה, בואי נמשיך לדבר ונראה למי את יכולה לפנות לקבלת עזרה. אפשר בהודעות פרטיות באתר, במייל שלנו [email protected] או באינסטגרם שלנו nayedet.digital.
מחכה לך,
לי מעלם דיגיטל - ייעוץ והכוונה לבני נוער ולצעירים ברשת.
באותו הנושא: