לא עשיתי מדיטציה כמה שנים, אני מרגיש שאני צריך אחת היום, עכשיו יותר נכון, מה לעשות? אני בהסעה אני עוד שניה בבית ספר

אתה לא יכול בבית? למה דחוף בבית הספר?

שואל השאלה:
כי אני אגיע לבית רק בערב
ואני צריך עכשיו
אני מרגיש שאני עומד להתפוצץ וזה רע

לפי דעתי אתה יכול עכשיו. יחשבו שאתה מנמנם, לא?
בהפסקות נשמע לי לחוץ ולא נוח מספיק.

שואל השאלה:
לא יחשבו שאני מנמנם או שיחשבו שאני בהתקף (הם קוראים להתקפי חרדה שלי התקפי פסיכוזה כי הם לא חכמים במיוחד) או שיחשבו שהתשגעתי לגמרי
כי זה לשבת בעיניים עצומות באוזניות וזה נראה מוזר מהצד

אני לא בעד להתנהג ככה בכוונה אם אתה יודע שהתגובות מהסביבה הולכות להיות שליליות כפי שאתה מתאר. אבל תחשוב איזו עבודה עצמית מדהימה זו לשבת שם ולנסות להירגע, לא לשפוט, להפוך למודע לרגשות והמתח בגוף שלך כשאתה יודע שאחרים מסתכלים ואולי חושבים עליך דברים... אבל באותו הזמן להגיע עם מחשבה נקייה וכמה שיותר חסרת שיפוט בנוגע לשיפוט.

שואל השאלה:
אוקי מצאתי פתרון

מעולה ^^

ואגב... בשביל לעשות מדיטציה אתה לא חייב להיראות כמו "מישהו שעושה מדיטציה"

שואל השאלה:
צריך לשבת על כיסא עם גב ישר ורגליים על הרצפה, אני יודע, אבל זה אומר שאני צריך להפסיק להגיב למה שקורה סביבי ולהתרכז בעצמי, ומהצד זה נראה בול כמו ההתקפים שלי

אתה יכול גם תוך כדי הליכה, ואתה יכול באיזו ישיבה שאתה רוצה.
מדיטציה גם לא חייבת להיות עם הרפיה. פשוט צריך לקחת משהו מסוים להעביר אליו את המודעות שלך.
זה יכול להיות אפילו צעקות של ערסים באוטובוס.

איזה התקפים יש לך?
אפילפסיה כאילו?

שואל השאלה:
לא, חרדה משולב עם דיסוציאציה

שואל השאלה:
אפילפסיה זה כשמפרקסים זה בכלל לא נראה כמו מדיטציה מהצד