11 תשובות
בואי תכלילי עוד קצת.
לא כולם, יש כאלה שככה הם מתמודדים עם גיל ההתבגרות שלהם
לימודים חרא חברים עוד יותר חרא
שואל השאלה:
^ בשבילך, *כמעט* כל הבני נוער בדכאון
^ בשבילך, *כמעט* כל הבני נוער בדכאון
מה העניין עם הכללה?
אפשר לחשוב שהיא העליבה מישהו...
אפשר לחשוב שהיא העליבה מישהו...
שואל השאלה:
little angel
זה לא היה ככה לפני שנתים או שלוש
little angel
זה לא היה ככה לפני שנתים או שלוש
הרוב בכלל לא יודעים איך דיכאון מרגיש אבל הם משחקים אותה בדיכאון כי הם מנסים להיראות מיוחדים ושונים.
שואל השאלה:
בעמוד hero
כל פוסט משהו אחר עם בעיית דימוי עצמי, בטחון עצמי, חרדות, דכאונות וכל זה
וגם פה בסטיפס כל שאלה שניה זה ככה.. למה?
בעמוד hero
כל פוסט משהו אחר עם בעיית דימוי עצמי, בטחון עצמי, חרדות, דכאונות וכל זה
וגם פה בסטיפס כל שאלה שניה זה ככה.. למה?
שואל השאלה:
ויראלי? מה ויראלי בלהיות בדיכאון
ויראלי? מה ויראלי בלהיות בדיכאון
אני לא יודעת מה בדיוק הסיבה אבל כן יש לזה יותר מקום מפעם, פעם למשל אם היית אומרת שאת פסיכולוגית אנשים היו מתרחקים ממך כדי שלא תחשבי שיש להם משהו, עכשיו יש המון מודעות לדיכאון/ חרדה/ וואטבר, מתעסקים מלא באיך שאתה מרגיש ואיך שאנשים אחרים מרגישים אז יש גם לחץ להרגיש מלא דברים, ככה שאולי חלק מזה זה רק כאלה שמלחיצים את עצמם ומכניסים לעצמם את זה בכוח לראש
אני גם חושבת שעצם זה שיש פחות קשר פנים אל פנים עם בני אדם זה קצת מביא אנשים מסוימים להרגיש לבד.
ביחד עם זה שכל הזמן יש סטורים או וואטבר של אנשים אחרים עושים כיף, זה קצת מדכא אחרים ועושה רושם שכל הכיף לא אצלך
ובכללי עושה רושם שאנחנו חיים בעולם שלא ממש טבעי והכל רץ ממש מהר וזה קצת מכניס ללחץ תמידי שאין בו ממש רגעים של שקט, ככה שאולי גם זה גורם קצת לאנשים לאבד את זה
אני גם חושבת שעצם זה שיש פחות קשר פנים אל פנים עם בני אדם זה קצת מביא אנשים מסוימים להרגיש לבד.
ביחד עם זה שכל הזמן יש סטורים או וואטבר של אנשים אחרים עושים כיף, זה קצת מדכא אחרים ועושה רושם שכל הכיף לא אצלך
ובכללי עושה רושם שאנחנו חיים בעולם שלא ממש טבעי והכל רץ ממש מהר וזה קצת מכניס ללחץ תמידי שאין בו ממש רגעים של שקט, ככה שאולי גם זה גורם קצת לאנשים לאבד את זה
אנונימית
מסכים קצת שאנשים התרחקו אחד מהשני אבל אני לא חושב שזה הבדל רציני, גם בעבר אנשים היו רחוקים אחד מהשני עם עיתונים וכו'. רק כשאנשים נתקלים בקשיים הם מתחברים ליחידה אחת גדולה כדי להתמודד עם קשיים אלו.
בכללי אני חושב שלא מנסים ללמד אותנו מספיק להיות מאושרים. בית ספר מחנך אותנו בלי לכוון לזה יותר מדי לתחרותיות, לחוסר בטחון עצמי, לשקט, לציות. כי כשאתה רואה את השאר מצליחים יותר ממך אתה מרגיש כשלון/תחרותיות ואף אחד לא באמת עוזר בזה, הרוב מפחדים/מובכים ללכת ליועצות בשכבה.
אמנם נראה לי שהיום מנסים יותר לעודד עבודת צוות אני לא חושב שזה מספיק..ככה גדלים אנשים שאכפת להם רק מעצמם(סיימתי ללמוד לפני 3 שנים אז לא יודע איך זה היום).
זה טוב לקפטיליזם אבל לא טוב לאושר של אנשים נראה לי כי אנחנו חיה חברתית בסופו של דבר.
בכללי אני חושב שלא מנסים ללמד אותנו מספיק להיות מאושרים. בית ספר מחנך אותנו בלי לכוון לזה יותר מדי לתחרותיות, לחוסר בטחון עצמי, לשקט, לציות. כי כשאתה רואה את השאר מצליחים יותר ממך אתה מרגיש כשלון/תחרותיות ואף אחד לא באמת עוזר בזה, הרוב מפחדים/מובכים ללכת ליועצות בשכבה.
אמנם נראה לי שהיום מנסים יותר לעודד עבודת צוות אני לא חושב שזה מספיק..ככה גדלים אנשים שאכפת להם רק מעצמם(סיימתי ללמוד לפני 3 שנים אז לא יודע איך זה היום).
זה טוב לקפטיליזם אבל לא טוב לאושר של אנשים נראה לי כי אנחנו חיה חברתית בסופו של דבר.
אנונימי