אם אתם בדיכאון ורוצים לשמוע שירים, אתם תשמעו שירים דכאוניים שעוד יותר תכנסו לאווירה או שירים שמחים שישמחו אתכם?

זה ממש תלוי מה מדכא אותי. יש פעמים שאני שומעת שירים עצובים אם אני באמת לא יכולה להתמודד עם זה ואם אני סתם קצת מבואסת אני אשמע שירים שמחים

לא אשמע שירים דיכאוניים בהגזמה כי בכללי אני לא אוהבת
כן שירים שקטים ורגועים

אני אשמע שירים של עומר אדם וכאלה.. זה דווקא לא דיכאוני לדעתי .
אבל תאמת שאף פעם לא חשבתי על זה ככה .. השירים לא כלכך משפיעים לי על המצב רוח (כן מוזרה)

תאמת שאני במצב הזה שאני רק שומעת שקטים עצובים כי שאני מנסה שמחים אז אני מתעצבנת ופשוט ישר מעבירה אבל לפעמים שאני כן רוצה לשמוח ויש לי רצון אז כן זה תלוי

את האמת לא זה ולא זה הייתי רואה בכלל סדרה שאני אוהבת שלא תזכיר לי בכלל את הדכאון הזה ועשירים שמחים אני לא אתחבר אז אין טעם לנסות

זה תלוי למה אני עצובה. אם אני עצובה מסיבה ששרים עליה בשיר כלשהו, אני אקשיב לו. זה נעים להרגיש שיש עוד אנשים איתך באותה סירה, שעוברים את אותו חרא במקומות שונים בעולם ותומכים אחד בשני דרך המוסיקה. אם אין שיר ספיציפי שאני מרגישה שמתחבר לי מבחינת המילים או מבחינת המלודיה, תלוי באותו רגע. לפעמים דווקא השירים העצובים והשקטים מרגיעים אותי, לפעמים השמחים עושים לי טוב. לפעמים אני שומעת דווקא מוסיקה מקפיצה, טרנסים וכאלו, מקשיבה ובוכה בהיסטריה. זה קשה, אבל מאוד משחרר. לפעמים ג'אז נעים כזה של בוקר מרגיש כמו משקה חם ושמיכת פוך ביום קר. לפעמים ראם עוזר לפרוק תסכול, ודיפ-ראפ עוזר לפרוק עצב. לפעמים אני אוהבת להקשיב לשירים עם סיפור מאחוריהם, ולהתחבר לרגע לעולם אחר. תלוי ברגע, תלוי איך הוא הגיע, תלוי איך אני מרגישה בו.

בדרך כלל אני אשמע שירים דכאוניים כי זה נחמד לשקוע בעצב שלך ולהתרכז בעצמך לפעמים