אמרתי עכשיו לחברה שלי שזה באסה שאין לי חבר והיא אמרה שאני לא מתאמצת מספיק ואם הייתי רוצה באמת אז היה יכול להיות לי

לא עובד ככה בכלל, זה קורה בטבעיות

לא פשוט לא

לא.

אם היית רןצה היית מנסה להשיג, היית מנסה לצאת/להכיר/לדבר עם אנשים אחרים. אני לא מאמינה שהדבר הזה נופל סתם ככה מהשמיים, צריך להיפתח ולנסות להכיר מבחינת זוגיות.

לפי דעתי אם היא תתחיל "לנסות" היא תמצא את עצמה מהר מאוד מחליפה חברים כמו גרביים

מה? מה זה קשור? אפילו לא קרוב, אם היא מוצאת מישהו שבאמת טוב בשבילה למה שהיא תמשיך לנסות להכיר גברים חדשים מבחינה זוגית?
למה אתה חושב שיש כל כך הרבה ממורמרות כאן שכל הזמן שואלות "למה אין לי חבר" ועוד בולשיט בסגנון? כי הן לא מנסות להכיר, הן חושבות שזה יקרה "בטבעיות" מבלי שום פעולה מהצד שלהן. זה לא עובד ככה.