8 תשובות
צו ראשון?
אני חושבת שאת צריכה לעשות איתו שיחה רצינית. כי אם את לא תלכי להצהיר ותתגייסי מבלי להסביר לו למה הוא יחשיב את זה כאילו את מזלזלת בו ולא מכבדת אותו.
אז פשוט תדברי ותסבירי לו למה זה כל כך חשוב לך, ואם הוא אומר שלא תסתדרי תגידי שאפשר לשמור שבת בצבא וגם אם זה לא יהיה מושלם את יודעת למה לצפות כי צבא זה צבא.
שואל השאלה:
כע
אנונימית
שואל השאלה:
אבל מה אני אגיד לו? הוא כל הזמן עוקץ אותי על זה..ואנחנו לא משפחה דתייה חזקה באמת לייט...
אנונימית
אז כשתגיעי לשלב של הרעיון האישי תוכלי להגיד להם שאת דתייה אבל את בוחרת לעשות צבא ולא שירות...
לגבי האבא: את יכולה להגיד לו שאת מכבדת אותו ואת הדעה שלו אבל ככה את רוצה לתרום למדינה ושאין לזה קשר ללהיות דתייה
תראי, אם את באמת רוצה להתגייס לצה"ל אז תעשי את זה, רק אחר כך אל תתחרטי על כך, בכך שאת מתגייסת את מוותרת על רוב הזכויות שלך ולא תוכלי לעשות מה שתרצי, צה"ל זאת מסגרת קשה, וקשה לצאת ממנה לאחר שנכנסים.
אם את באמת רוצה להתגייס אז אני מציע לקחת את אביך לשיחה ולהסביר לו שאת מודעת למסגרת שאת רוצה להיכנס, ושאת מוכנה לעשות את זה בכל מקרה, תסבירי לו שבשביל זה את זקוקה לתמיכה שלו, למילים חמות ולעידוד, תגידי לו שאת אוהבת אותו ושהתמיכה שלו חשובה לך בתהליך הזה.
בהצלחה !
שואל השאלה:
ברור לי למה אני נכנסת...אבל זה משהו שחשוב לי לעשות..
אנונימית
לדעתי את צריכה ללכת עם הלב.. הוא יקבל את זה בסוף לדעתי.
תעשי לו שיחה, תבסירי לו - ותבהירי לו שזאת ההחלטה שלך ושהוא לא ישנה את זה.
אם לא תעשי צבא רק בגלל אבא שלך את תזכרי בזה לכל החיים.. תרגישי פספוס, ובנינו זה לא דבר קטן, זה שנתיים שלוש מהחיים.

אם את לא דתייה, או דתייה לייט. וגם אם כן - ואת רוצה להתגייס - זה מה שתעשי