דברים שאתם גאים בעצמכם שלא וויתרתם לעצמכם והמשכתם לעשות אותם?

בכיתה ה הייתי במירוץ עם 60 ילדים
מכמה בתי ספר.
זה היה 2 קילומטר, וניצחתי מקום ראשון
היה לי קשה.
מאוד גאה בעצמי :)

עדיין ממשיכה להילחם בהפרעת אכילה

המשכתי לנסות והצלחתי טריק ממש קשה בסקייטבורד עד שנפלתי ושברתי שתי ידיים חחח.

לצאת בשאלה.
למען השם - להתבטא!
לצבוע את השיער לכחול.
לרדת במשקל. (למרות שאני רזה אבל עזבו..)

אני כרגע עושה את זה.. נילחמת כדי שיאמינו לי שהטרידו אותי..

חזרתי בשאלה

הרישיון שלמרות שהייתי ממש גרוע גם בשיעורים מאוחרים ולא עברתי ראשון המשכתי עם זה(שילמתי מהכסף שלי)
שלמדתי נגינה
שעשיתי 4 יחידות מתמטיקה(אולי לחלקכם זה נראה קל אבל בשבילי זה מאמץ אדיר)

שלא יצאתי מהצבא על נפשי
שהתגברתי על פחד במה וחרדה חברתית
שלא עזבתי את העבודה מהר

לחיות

הייתי בשלוש יחידות מתמטיקה, עליתי לארבע, הוצאתי בהתחלה 30-20 , ישבתי על התחת , חרשתי.. לאט לאט עליתי וניגשתי לבגרות על 85. לא מאמימנ שעשיתי אתזה עדיין.. והבגרות בדקתי תשובות וכנראה שאקבל 90 ומשהו. גאה בעצמי, מאוד.

לשנות כיוון חשיבה, להתחיל להתאמן ולאוהב את עצמי. להתחיל לעשות את הדברים שאני אוהב.

המוטו שלי
''to get gain - you must feel pain''

לחיות.
עם כל הקושי, הכאב, שיברון הלב, הרצון פשוט להיעלם בזמנים קשים, המשכתי להילחם בחרדה ובדיכאון, ועכשיו אני מקבלת טיפול בזכות זה.

נלחמת כל יום להשאר בבצפר, ללמוד למתכונות, בגרויות... כמעט נשרתי פעמיים כי לא היה לי כוח ורצון להמשיך, אבל אני הולכת לצאת עם בגרות מלאה בעז"ה
ושאני לא מרשה לאף אחד להזיז אותי מהצניעות שלי, מצידי שיגידו מה שהם רוצים... אבל על הצניעות שלי אני שומרת!

להאמין בעצמי.
לא לוותר ולתת צאנסים(בגדו בי אחרי שנתיים אז עדיין קשה לתת צאנסים ולבטוח אבל משתדל).
וביטבוקס, עושה את זה 5 שנים כבר

שהמשכתי להיתאמן בציור

גיטרה.

ככ עצירות

שהמשכתי לנגן בפסנתר
שהלחנתי מחזמר
ושאני ממשיכה ליצור קשרים עם אנשים למרות שזה לא הכי נוח וטבעי לי ולהדריך חניכים למרות שהיה לי ניסיון די קשה עם זה ובאופן כללי זה לפעמים ממש מתסכל וגם אני מדריכה אותם בתחום שלא הכי טבעי לי.