אם יש פה מכורים נקיים מסמים?

לא...צריכ/ה עזרה?

הייתי מכורה לזמן קצר למורפיום.

מכור לא לסמים אבל אותו קטע

שואל השאלה:
אני מכור נקי לאופיאטים פנטניל עברתי טיפול של 5 חודש במוסד גמילה והיה לי חלום שימוש וממש פחדתי לחזור להשתמש וזה ערער אותי מאוד אני ממש מתוסכל מיזה אני עכשיו עובד ומחפש אהבה שלא מבוססת על אינטרסים וקשה לי מאוד לסמוך על אנשים ובטח על בנות זוג ממש מתוסכל והחלום על הסם כאילו נתן לי כאפה כזאת ואני כולי פחד אחד גדול אם מישהו היה במצב כזה בעבר אשמח לשמוע

שואל השאלה:
הפחד הכי גדול שלי זה לחזור לשימוש אבל אני מרגיש שאני עומד לקרוס

אצלי היה מקרה שונה. הייתי מאושפזת בבית חולים במשך חודשיים בערך והיו מזריקים לי כל הזמן מורפיום ויצא שהייתי תלותית בזה. אחרי ששוחררתי, התחלתי לפתח המון תסמינים - קושי בהתמודדות עם חיי היומיום, עצבנות, טיקים, מצבי רוח לא יציבים ועוד. יוצא שבגלל זה פיתחתי מאניה דיפרסיה.

נגמלתי לבד כי לא ידעתי איפה אשיג, אז סבלתי בשקט.

וכן, אני ממש מתגעגעת לזה. אבל אני חייבת להמשיך הלאה ולהתמודד עם החיים.

שואל השאלה:
ומה עזר לך?

חברות שלי. הייתי בת 16... לא ידעתי מה אעשה. אבל לא רציתי לוותר על החיים שלי בגלל זה, ידעתי את ההשלכות ולא ידעתי אם יכולתי להתמודד איתן.

שואל השאלה:
תודה (:

שואל השאלה:
זה ממש טוב לדבר עם מישהו שחווה דברים דומים קצת כמוך

נכון... אני גם כותבת על ההתמכרות שלי לא מעט. ממליצה מאוד.

אצרף משהו שכתבתי לפני שבוע.

כשהמורפיום זרם בדמי
חשבתי שאולי מצאתי
שלווה אמיתית
שאת תפסיקי לרדוף אותי
שגופי הוא יותר ממה שהוא
ואז עליתי
ניהלתי שיחות נפש עם אלוהים
ראיתי גלי צבעים (שלא באמת קיימים)
כמעט ולא הרגשתי
איך מיתרי הקול שלי
נסדקים ומתנפצים
ואז צנחתי
הבנתי מהו גודל האסון
כשנתתי להם להכניס לגופי
את הסם הזה
ירקתי דם ובכיתי
לא יכולתי לדבר
מיתרי הקול שלי התנפצו לחתיכות בשר
אז פשוט נתתי לדמעות לזרום
אבל תמיד ביקשתי עוד
כי כאב לי בלי
אבל כואב לי יותר
עם.

שואל השאלה:
הצלחת להתחבר להתמכרות שלך דרך כתיבה?
זה מעורר השראה

כמובן. זה מעולה. ההתמכרות השאירה בי טראומה נפשית וגופנית. גם כתיבה מאוד עזרה לי.