תביעו את דעתכם על הכתיבה

הלכת באותם צעדים מרפרפים, נדם לבי כהרף עין, חשתי כלא נינוחה, כפולשת לביתם של זרים, ראיתך כפרח משובב עין אקזוטי, למרות היותך עצום מימדים ומעופש. דאגתי לנקותיך, לטשת בי את עיניך הנוגות, הבחנתי שהנך מלא עד נפש, השפלת מבטך וחשתי ברע, מסך אבק עצום מימדים ירד על עולמינו, הצהרת שמצב רוחך ברע ושמצבך מאתגר, צמא ידע היית וכשרוני עד מאוד.
אינני יכולתי לבוא לעזרתך, חשתי כפגומה.
אף על פי שאהבתי אליך רחבת ידיים נהגת להתרעם עלי לעיתים קרובות. היה זה יום ארור ושחור בעיניי, בישרתי לך שהנני גודעת את אהבתי אליך, התרעמת כהוגן.
מה שאינך יודע, אהבתי אליך רק התעצמה מערב לערב בלעדיך.