אתם לא מפחדים מהעתיד?

האמת שכן.
אבל כשנגיע לגשר נחצה אותו.

מפחד יותר מאש, אבל בינתיים נהנה מזה שאני כן עוד יכול להנות.

אני ממש מפחדת.

יהיה טוב...

כן, מאוד

כן. העתיד מאוד לא יציב.

שואל השאלה:
תודה על התשובות חבל שאין לי עוד פרחים לתת

אני יודעת שהעתיד שלי יהיה חרא אז לא אכפת לי

אני מתה מפחד מהעתיד, מהלא צפוי.
כל כך מפחדת שזו אחת הסיבות שאישפזו אותי

לא מפחדת מכלום כי כבר הפסדתי הכול יש משפט שאומר צעד צעד

כע

אני יודעת העתיד החיים שליי חרא אז לא מפחדת כבר מכלום

לא. אני סומכת על עצמי ומעדיפה להתרכז בחיים עכשיו ולא לתכנן תוכניות יותר מדי קדימה. "החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות"

אני מאוד מפחדת מהעתיד. זאת הפוביה הכי גדולה שלי. תמיד כשאני מתחילה לופים של מחשבות על העתיד אני מתחילה להכנס לחרדה וזה. העתיד מלחיץ אותי בצורה אחרת.
לא בגלל העבודה היציבה וכל זה פשוט אני מפחדת מזה שהאנשים שאני כי אוהבת בעולם הזה ימותו. וכל מחשבה על העתיד מובילה אותי לזה

(13)אני לא כל כך מפחד ויש לי תוכנית אבל זה כמו המשפט הידוע כשנגיע לגשר נקפוץ ממנו

(אני האנונימי תגובה קודם)
אבל אני באמת לא מבין אנשים שמתאבדים סתם כאלה עם סיבה זה מילא אבל סתם זה פשוט הזוי

נופ זה לא הדאגה שלי.
אני מאמינה בעצמי מספיק בשביל לדעת שיש לי סיכוי די גדול להצליח. (נשמע קצת שחצני אבל אני מכירה תעצמי ) מה שכן קצת מרתיע אותי זה כמה רגעים אחרים.

לא רק זה, השנים עוברות מהר ואני מפחד ברמות לאבד כל בן אדם

טיפה מפחדת,אבל עד אז תחיי את החיים ותחיי את הרגע כי אחרי זה את תתחרטי

אני לא כל כך מפחדת
אני די עצמאית עכשיו, פחות מפחיד אותי למצוא עבודה ולגור לבד

כרגע אני יותר מחכה לעתיד, אני לא גרה עם ההורים כבר תקופה ולפרנס את עצמי לא מפחיד אותי- כי זאת המציאות. אני גם לא מחפשת להיות בקשר איתם אז מרגיש לי שדווקא בגלל הנתק אני לא מפחדת, אני יותר מפחדת מלהישאר לבד, כי כרגע האנשים היחידים שאשכרה נוכחים בחיים שלי, זאת חברה שלי והחבר הכי טוב שלי, מה יקרה אם יום אחד הם לא יהיו שם בשבילי, אם אני וחברה שלי ניפרד או שלא יודעת מה, לא יהיה מי שיחזיק אותי, המחשבה על זה מאוד מפחידה אותי, לחיות לבד לגמרי בלי תמיכה משום מקום, בלי אהבה, למות לבד.... זה נורא ומפחיד אבל אני ממש מחכה לעתיד, כי אני מאמינה שהוא יהיה טוב.

כן...