בנוגע לקראשית שלי אני מתלבט

לנסות לדבר

ככה אני עושה וגם אני ביישנית וזה עובד אם זה לא הפסד שלה אני בטוהח

שואל השאלה:
אבל אני נורא מתבייש אני נורא סגור ובצד כזה שזה מקשה עליי חח

וואי לגמרי מבינה אותך בקטע של הביישנות
אגב מה רע בלהתנסות בחוויות חדשות? תראה אחרי הצבא יהיו לך מערכות יחסים טובות ולא טובות, זה שתמנע מערכות יחסים לפני לא אומר שאתה תנצל מהחוסר הצלחות.
אם זה לא העניין אלא יותר מפחד שזה ישפיע לך על הלימודים אז זה תלוי כבר בהחלטה שלך.

לגביי ביישנות זה משהו שעובדים על זה. אני ממש לא אומרת לך שתתפוס את עצמך ובשנייה תעשה שיש לך ביטחון ותיגש אליה- לא.
בהדרגה תנסה לעשות דברים שיותר מחוץ לאזור הנוחות שלך כמו לנסות לומר לה שלום או סתם לדבר בכללי עם אנשים שקשה לך לפנות אליהם, ככה עוד ועוד דברים.

אחר כך בהדרגה תגיד מה שאתה חושב ותנסה לפתח איתה יותר שיחות.

עכשיו אני אדבר מהפינה האישית שלי, בתור אחת שכל פעם מחדש אומרת לעצמה- טוב אני הולכת לדבר איתו ולהיות הכי עצמי ופתוחה וזה ואז ברגע האמת- הכי לא. פשוט שותקת ולא מדברת, זה באמת עניין של תהליך.

אל תלחץ על עצמך אבל גם אל תוותר לעצמך, מבין מה אני אומרת?

והקטע הוא גם לכוון את קווי המחשבה שלך, אם תנסה אתה תשמח יותר שהיא תדחה אותך מאשר שלא היית מנסה כלל והיית ממשיך לחיות בספקות ומה אם ומה אם בלי תשובה ברורה.

אם אתה מפחד שיצא לך שם לא טוב (לא יודעת עד כמה זה יכול לקרות זה תלוי בסביבה ובאנשים ובקו מחשבה אבל עדיין אקח את זה בהערות שלי) או ש"חברים" יגידו מה אתה בקטע שלה וזה, ממש בקטנה- אתה לא חייב דין וחשבון לאף אחד וגם אם תנסה ולא ילך אז אל תקח יותר מידי ללב או לראש תגובות של הסביבה תמיד יש להם מה לומר כי הם מדחיקים ככה את הדאגות האישיות שלהם.

שואל השאלה:
תודה רבה אשמח לעוד תשובות