9 תשובות
שואל השאלה:
זה לא הסוף, אני מנסה להעתיק את זה ומשום מה זה נתקע לי
אנונימי
שואל השאלה:
קלמן ליבסקיד במאמרו "הניסיון לטמטם אותנו עם חוק "הנאמנות בתרבות" הצליח לא רע" שפורסם במעריב בעשרה בנובמבר בשנת 2018 דווקא תומך בחוק הנזכר לעיל וטוען שכבר היה חוק מעין זה בשמך שבע שנים (חוק הנכבה) שלא גרן לקיצוץ של שקל אחד בתקצוב יצירות ואמנים.
ליבסקיד טוען במאמרו שהטענות נגד החוק סתמיות וכי הקריאות "הדמוקרטיה מתה" וכדומה הן קריאות כזב.
לדעתי חוק הנאמנות הוא חוק שהיה ראוי לעבור וזאת מכמה סיבות שאותן אמנה.
אנונימי
שואל השאלה:
בחמישה עשר בנובמבר בשנת 2018 הועבר בכנסת ע"י שרת התרבות מירי רגב 'חוק התרבות' בקריאה ראשונה, 55 מהח"כים שנכחו הצביעו בעדו וארבעים וארבעה הצביעו כנגדו.
חוק התרבות, בתמצות גס אומר שתקצוב אמנים ששרת התרבות רואה לנכון כפועלים כנגד המדינה, כמסיתים או כגזענים יישלל.
לכאורה, נראה כי החוק הגיוני ומשרת את מטרתו, הימנעות מהסתה וגזענות בתרבות היטב. אך עוד במעמד הקריאה הראשונה בכנסת ח"כים כדוגמת יאיר לפיד, תמר זנדברג ועיסאווי פריג' התנגדו להעברתו.
עדנה הראל פישר במאמרה "בעולם הדמוקרטי אין חוק נאמנות בתרבות" שפורסם בעיתון 'הארץ' בשבעה בנובמבר 2018, טענה כי ראיית הופעה מסוימת כמסיתה היא אובייקטיבית וכי "מטרתה העיקרית של הצעת החוק המקודמת בימים אלו היא לפגוע בשוויון של יוצרים וצרכני תרבות, לקדם תרבות לפי מבחן דעות והשקפות, ולגרום לצנזורה עצמית בקרב יוצרים ומוסדות תרבות - הכל בהתאם ל"רוח השר"." בנוסף לכך היא אמרה שבעולם אין חוקים מעין חוק הנאמנות הנזכר לעיל ושאין סיבה שבמדינה שלנו יקום חוק כזה שיפגע בדמוקרטיה ובחופש הביטוי.
יעקב אחימאיר במאמרו "חוק הנאמנות יפגע בחופש הביטוי" שהועלה לאתר ישראל היום בעשרים וארבעה בנובמבר באותה שנה גם כן מביע את התנגדותו לחוק הנאמנות של השרה רגב וגורס כי "בנסיבות אלה הופכת שרת התרבות - שהיא אישיות פוליטית - לצנזורית תרבות. זו חזות מבהילה. היא תממש את סמכותה באמצעות האוצר הממלכתי. שרת התרבות תסכן את עצם קיומם של גופי תרבות, אם תחליט שהמופע שיציגו כולל ערכים שיש בהם, לדעתה, פגיעה במדינה." הוא טוען בדומה להראל פישר שהענקת הזכות לקבוע למי יגיעו התקציבים לשרת התרבות הוא 'מבהיל' ושחייבים לעצור את ההליך הזה.
אנונימי
אוקיי אני מוכנה לנסות
שואל השאלה:
תודה אבל צריך לכתוב שתי טיוטות אז אני חייב לשפר
אנונימי
אוליי תוסיף קצת מידע על מזה דמוקרטיה ומההיסטורייה שלה.
אוליי תוסיף מידע על משהוא ספציפי מהטיוטה ותכתוב עליו פרטים ?
שואל השאלה:
קודם כל, בעלעול קצר בדפי החוק אפשר לראות שבשום מקום בחוק המדינה לא שוללת לגמרי את קיום המוסדות שמפרסמות יצירות כאלו אלא רק שוללת מהם תקציבים מסוימים. את אותם התקציבים מ.ממנים לא אחרים מאשר אנחנו, האזרחים שבחרנו בצורה דמוקרטית את השלטון הציוני שאנו רוצים לתת לו מקום ושאנחנו רוצים לעזור לו ולממן אותו מכספי המיסים שלנו, אם מוסד מסוים רוצה לתת מקום לדיעות אחרות, האין זה מן הראוי שיממן בעצמו את פרסום הדעה הזו?
אנונימי
שואל השאלה:
יש מהמתנגדים לחוק כאלו שמסתייגים מהענקת יכולת התקצוב לשרת המשפטים אבל יש להזכיר גם כאן, שרת המשפטים נבחרה בצורה דמוקרטית ע"י אנשים שסומכים על שיקול דעתה ורוצים בו.
אני מסכים שבמדינה דמוקרטית- ליברלית יש מקום לכל הדעות, אך אני לא חושב שאמור להיכפות עלי לממן את הדעות הקיצוניות שעומדות נגד המדינה שלי.
ישנה בהלה מצד המתנגדים שכל מוסד שלא עולה בקנה אחד עם דעות השרה ישר ימחק מהמפה. אנו רואים שבמשך כל שבע השנים שבהן חוק הנכבה, שההבדלים בינו לבין חוק הנאמנות היא בהענקת הזכות למימון לשרת המשפטים במקום לשרת האוצר ובתקציבים מעט גדולים יותר רק מעט מוסדות נפסלו למימון וחופש הביטוי נשאר במעמדו.
לסיכום, כדאי שלא להתלהם ולהיצמד לקריאות המנבאות את סוף הדמוקרטיה וחופש הביטוי. אני ממליץ לכל איש שבדעתו להחכים בנושא לקרוא את החוק היטב ולראות את התמונה הכוללת. אני חושב שחבל שהחוק לא עבר ושראוי להעביר אותו שוב.
אנונימי
אז ככה-
1. כתבתה ברמה גבוה מאוד.
2. השתמשת בניקוד.
3. ציינתה את כול הפריטים .
4. הסברת ברמה גבוה מאוד.
5. כעיקרון לא צריך שיפור.
6. הבאתה את דעתך כניתן ומובן
)קראתי הכול).
תודה מקווה שעזרתי