חברה הכי טובה שלי הודיעה לי היום ששנה הבאה היא עוברת לבית ספר אחר, ובאמת שאני לא יודעת מה אני עומדת לעשות.

לדעתי היא לא אגואיסטית . ניסית להבין אותה שלא טוב לה מבחינה נפשית ? למה היא גם צריכה לסבול.
אם היא כבר החליטה שהיא עוברת אין מה לעשות ,את יכולה לחפש חברות חדשות

שואל השאלה:
אני מנסה להבין אותה, אבל גם אני צד בסיפור הזה. כשהיא עוברת זה פוגע גם בי, אני מנסה להציע דרכים שישפרו את המצב שלה.
גם לא טוב לה נפשית בגלל הלימודים לא מסחינה חברתית, ואני בכלל לא בטוחה שבבית ספר האחר יהיה לה יותר טוב.
בתור החברה שלה ברור שאני אתעצבן ואתבאס, בכל זאת אני הולכת להעביר שנתיים של סיוט.

זה קרה לי פעמיים
תקשיבי זה משברים שעוברים

שואל השאלה:
מה עוברים, איך עוברים?
אני פשוט אהיה לבד בלי חברות, מה אני אספר לילדים שלי אחרי זה.

את אומרת שהיא אגואיסטית אבל את גם אגואיסטית שאת חושבת על איך את נפגעת במקום על איך תיפגע מלהישאר בשבילך. את צריכה להיות אובייקטיבית, את לא יכולה להכריח אותה להישאר אם לא טוב לה. דברי איתה ונסי להבין למה באמת היא רוצה לעזוב, את יכולה לייעץ לה אבל אני לא חושבת שאת יכולה להאשים אותה. עזבי את זה שאת לא יכולה להסתמך על בנאדם אחד שיהיה החבר היחידי שלך במשך שנתיים, ככה או ככה יהיו הזדמנויות ופעמים שתכירי עוד אנשים. בכללי כדאי לך להתחיל לפתוח את עצמך, זה רק יעזור לך בהמשך וחבל שתחשבי שאת חייבת מישהי ספציפית. אבל קודם דברי איתה שיחה רצינית בלי להאשים..

כשהייתי בתיכון סבלתי מבריונות מכיתה יא עד סוף יב, לא ההרגשה הכי כיפית שכולם שונאים/לא מדברים בלי סיבה ואתה לא יודע איך להתמודד עם זה, לא כיף לבוא לבית בעצבים ולהפיל הכל על אימא ואבא שלך, הצלחתי איכשהו להבין שמה שנשאר לעשות זה להיות אני, להתרכז בלימודים, ולעבור הלאה, כי עוד כמה שנים את לא תראי את אותם אנשים וגם אם כן זה יהיה בשלב אחר לגמרי(צבא/אזרחות), תמשיכי בשלך, אל תתני לאנשים להוריד אותך לרצפה, שהמצב רוח לא יירד לך בחיים, אני מבין אותך, אין מה לעשות אנשים רעים, אבל יש עדיין קצת טוב בעולם הזה

שואל השאלה:
אני לא מאשימה אותה ואני גם לא חושבת רק על עצמי. יש לי חברות אחרות בכיתה אבל חוויתי כבר את המצב הזה של חברות טובות בחטיבה שהתברר לי שהן לא, ופשוט נשארתי לבד. ועכשיו היא הייתה סוג של החברה היחידה שסמכתי עליה שתשאר לצידי כל הזמן.
איכשהו תמיד אני אוכלת חרא מכל העיניין הזה של חברויות, תמיד אותי מוציאים מהחבורה, תמיד יוצא מצב שעוזבים אותי ומשאירים אותי לבד. נמאס לי

מי שמוציא אותך או עוזב אותך פשוט לא ראוי לך, מי שבאמת רוצה להיות בחברתך ולשמוע את הדעות שלך הוא באמת חבר אמיתי, תדעי לתמרן בין סתם אנשים שמדברים בשביל איזו טובה לבין אנשים "אמיתיים"

שואל השאלה:
היא חברה ממש טובה שלי על מה את מדברת בכלל, היא לא עוזבת כי היא לא רוצה להיות ליידי. היא עוזבת כי לא טוב לה מבחינה לימודית, נפשית.

שואל השאלה:
נוח לי במקום שאני נמצאת, גם אני אצא חסרת כמוד שדרה שאני עוברת כי היא עוברת.
אני גם בכיתה י וזה אומר שאני אצטרך להשלים המון דברים.
אני רוצה לגרום לה להתשכנע להשאר כאן ולא לעזוב.