אני אני אמורה להפסיק להרגיש פחות מבן אדם אחר?

יש לי במשפחה בת דודה באותו גיל כמוני , אנחנו לומדות אותם מקצועות , שתינו מאוד דומות באישיות ומאז שאנחנו קטנות הצד הזה במשפחה שלה נוטה להשוות אותה אלי - וזה נמאס לי. היום הדבר ההשוואה בנינו הגיע לשיא שמאוד מאוד הכאיב לי , האנשים הכי קרובים אלי שואלים כל פעם את אותם שאלות מכאיבות , חטטניות ... "הנה היא קיבלה יותר פה " "יש לה חבר כבר שנה מה איתך ?" ואני צריכה למצוא את עצמי כל פעם עומדת בסיטואציות האלה ומרגישה שמורידים ממני . אני יכולה להגיד על עצמי ( ולא בקטע מתנשא ) שאני חכמה ואני לא פחות טובה ממנה אז איך אני ניגשת לסיטואציה הזאת? לעמוד מול המשפחה שלי ולדרוש מהם להפסיק ? זה יוציא אותי קנאית וזה הכי לא בא מהמקום הזה... כי אני כן יודעת שאני בן אדם טוב ולא פחות ממנה פשוט נמאס לי מההשוואות שמעמידות אותי במצב לא נעים וממש פוגע. אני עושה את הבחירות שלי והיא את שלה - והיא בן אדם טוב ואני מאוד אוהבת אותה אבל השאלות וההתנהגות המעליבה של המשפחה מסביב גורמת לי לשנוא אותה והיינו חברות טובות כמו אחיות פעם . היום דודה שלי שאלה בפעם העשרים אם היא יותר גדולה ממני כי היא עברה טסט ממזמן ואני רק עכשיו מסיימת ללמוד נהיגה , וכי לה יש חבר איזה שנה והקטע שהיא יודעת מה הגיל שלי והיא עדיין שואלת את זה כל סיטואציה שאני נמצאת בה וגם הילדה השניה. איך אני מתמודדת אם הרגשות שלי כלפיה , כלפי המשפחה שלי ובעיקר כלפי עצמי? עברתם פעם סיטואציה דומה? כי אני באמת כבר פגועה ממש ונמאס לי להרגיש ככה כל פעם ...
( ואם הגדשתם לקרוא את כל החפירה שלי אז ממש תודה זה לא ברור מאליו ובאמת ששפכתי את הרגשות שלי שם )