אני מנסה להחלים מבולימיה אבל היה לי הרגע בינג

אל תקיאי זה הורס את הבריאות זה הורס את החיים זה הורס הכל עדיף להיות עם משקל קצת עודף מאשר לא להיות בכלל

תסיחי את הדעת, תעשי משהו אחר, צאי מהבית להליכה קלילה..
לא במטרה לשרוף קלוריות, במטרה להתאורר ולהחליף אווירה..
בהצלחה, אלופה!! את בדרך הנכונה!!

תנשמי עמוק, תנסי להירגע. אני אוהבת להיכנס למקלחת כשאני מרגישה רע אז אם זה עוזר לך את יכולה. תמצאי איזה משהו שיעסיק אותך, סרט ארוך או לצייר או כל דבר שרגע ישים את זה בצד וייתן לך להירגע.
תזכרי שאת יותר חזקה מזה ושאת מהממת!

שואל השאלה:
אני בדרך כלל מקיאה במקלחת ואני עכשיו צריכה להיכנס בדיוק...

זה לא יעזור לך להקיא את יכולה למות. מה יצא לך מלהרזות אם לא תחיי בכלל? או שתחיי עם גוף שלא מתפקד ומכוער עם עור יבש, בלי שיער, בלי שיניים, בלי ציפורניים, בלי מחזור, בלי כלום.. ושלא נדבר על איך שזה יכול להרוס אותך נפשית זה פשוט לא שווה את זה.. מקווה שתצאי מזה, אני פה להכל❤

שואל השאלה:
אני לא אנורקסית ואני לא "רואה את עצמי כשמנה" אני באמת שמנה(לא בקטע של לרחם על עצמי,זאת פשוט עובדה)

הדרך הכי טובה להתמודד עם התמכרות, היא להתנגד לרצון לחזור עליה. מניסיון (פגיעה עצמית)

הקאה תגרום לך להשמין יותר.
זה לא בריא.
את יכולה להתעלף.
את תסבלי מכאבי ראש, סחרחורות, חולשה ועייפות.
מישהו יגלה על זה בסוף ואז את יודעת מה יקרה, יקחו אותך למחלקות ויכניסו לך אוכל בכוח.
אם את צריכה עזרה בכל דבר את מוזמנת להמשיך לדבר כאן או בפרטי❤ (אני אנורקסית לשעבר)

בדיוק בגלל אנשים כמוך יש לי מוטיבציה לפתוח עמוד להפרעות אכילה (תמיכה, חיזוק, עזרה בלצאת מיזה)
אני אשתדל לפתוח אותו החל משבוע הבא ואני אשלח לך את השם אם תרצי.
אני רוצה לעזור לכמה שיותר אנשים לצאת מיזה, לאף אחד לא מגיע לסבול מהגהנום הזה.

רק מתי שאת תקבלי את עצמך וכשהשינוי יבוא ממך, תוכלי להפסיק להיות בולימית.

נשמה אם תקבלי את עצמך איך שאת
תלמדי לאהוב את שיש בך לא יהיה מאושר ממך

תקשיבי למילים..

^אבל זה לא קל.
קודם היא צריכה להפסיק לעשות את זה ורק אז היא תוכל לעבור את זה

תראי, זה נכון, יש משהו מאוד מפתה בלהקיא, כי יש מאין הרגשה שאפשר לחגוג על 2 חתונות - גם לאכול מאכלים "אסורים" וגם לא להשמין.
אבל בפועל, זה לא באמת עובד ככה. כשאת מקיאה לא באמת הכל יוצא, וכשאת יודעת שאת הולכת להקיא אוטומטית את אוכלת הרבה יותר ממה שתאכלי ברגיל, וכמות גדולה מאוד מהאוכל נשארת ובפועל, מה שיוצא זה שאת רק משמינה מהפעולה הזאת.
הפיתרון הוא מענה נכון. תתני לעצמך אלטרנטיבות מתאימות. אל תהיי רעבה, זה הכי חשוב. הרעב הוא מה שגורם לבולמוסים. תמיד תחפשי אלטרנטיבות רזות ובריאות יותר, וכל עוד את תרגישי שבעה ומסופקת מהאוכל, לא יהיו לך בולמוסים.

בהקאה יוצאים הנוזלים, לא האוכל

תשמרי על עצמך!! הבריאות שלך חשובה, יותר חשובה באיך שאת נראית בכלכך הרבה. אל תעשי את זה לגוף שלך, זה לא מגיע לו. תעזרי לו להשתקם, לא להפך

זה לא שווה את זה, זה לא ישנה שום דבר
את צריכה להתמקד בלטפל בנפש שלך, הגוף שלך לא מהווה בעיה

אל תקיאי! תחשבי על הדרך הארוכה שעשית. אני יודעת שזה קשה, בתור מישהי שהיו לה כמה relapses בתהליך ההחלמה שלה, אני חושבת שמה שהכי עודד אותי זה להיזכר שמכל נפילה ניתן לקום עם יותר חוסן נפשי ממה שהיה לך לפני הנפילה. תנסי לקחת את הדברים החיוביים ותנסי לראות את עצמך כפי שאני רואה אותך - גיבורה. זה לא קל בכלל להתמודד עם הפרעת אכילה.

ועוד משהו, מגיע לך לאכול כמו כל אחד אחר!!
הדבר היחיד שאת צריכה לשנות עכשיו זה את הדימוי העצמי הנמוך שלך.
תני לי לספר לך משהו.
פעם הייתי ממש ממש רזה, ילדים החליטו לקרוא לי שמנה כדי לעצבן אותי...
לאט לאט האמנתי להם, חשבתי שאני שמנה, רציתי להרזות.
בסופו של דבר הפכתי לאנורקסית, ואת יודעת מה אז? מהרגע הראשון ששמו לב לזה שלא הבאתי אוכל או הבאתי מלפפון, "יאנורקסית" "את רזה מידי" "למה את רוצה להרזות" "את חייבת לקחת את עצמך ביידים" "את פוגעת בעצמך" "את מספיק רזה" "את הכי רזה בכיתה" "את תצטערי על זה כשתגדלי".
את יודעת מה? אני כן מצטערת, הטעות הטיפשית שלי גרמה להרבה נזק בטווח הארוך.
ועכשיו? אני עדיין מקבלת את התגובות הבאות:
"ישמנה" "את רזה מידי" "יאנורקסית" "את צריכה להשמין".
את אף פעם לא תיהי מספיק טובה בשביל כולם! תיהי עצמך!
ואם למישהו יש משהו להגיד? שימי פס, כי תמיד אבל תמיד לאנשים יהיה מה להגיד עלייך, לא משנה איך תיראי, מה תעשי, כמה תרזי או כמה תשמיני, את בחיים לא תיהי מושלמת מספיק בשבילך או בשביל אחרים אם לא תקבלי את עצמך כמו שאת!!

הבריאות שלך חשובה יותר מהכל!!

יואו את מלחיצה אותי! איפה את? בבקשה תגידי לי שאת לא מקיאה עכשיו!!!

לגבי מה ש-ana100 כתבה. אני סובלת מחרא מהסוג שהיא דיברה עליו. אני סובלת מכאבי ראש, בחילות, סחרחורות ומגוון דברים נוספים. עברתי מיליון בדיקות. אף אחד לא יודע מה יש לי. הייתי נותנת המון בשביל לגלות מה יש לי, ואפילו יותר בשביל פתרון. הפתרון שלך בשביל לא לסבול ממה שאני סובלת נמצא אצלך בידיים. בבקשה תשתמשי בו. זה לא שווה את זה. מעולם לא ראיתי אותך, אבל תרשי לי לומר לך רגע משהו לגבי מראה חיצוני:
1. את יכולה להראות מדהים ולהיות שמנה. לא סותר. למען האמת, לחלק מהאנשים- הולך ביחד.
2. הדבר הכי מושך באנשים הוא בטחון עצמי. תאהבי את עצמך, וזה יקרון החוצה.
תרגישי טוב.

וואו תקשיבי אני לא ראיתי אותך אבל אני אגיד לך מה אני חושבת לגבי כל בן אדם בעולם לא משנה אם הוא שמן או רזה כולם יפים ואני לא אומרת את זה סתם ה' ברא כל אחד באופן שונה שהעולם יהיו מעניין ולך יש צורת גוף שונה ואת נראת שונה מאחרים ואני בטוחה שאין עוד מישהו שנראה כמוך ואני בטוחה שאת מיוחדת כי לא כל אחד יש את היחוד שלוו

תקשיבי לי שניה..
היו לי הפרעות אכילה במשך שנה.
במשך שנה ראיתי את עצמי כשמנה, אבא שלי אמר לי להפסיק לאכול והקשבתי לו כי כאמור הוא יודע הכל.
הייתי 1.70 ושקלתי 40 קילו ועדיין ראיתי את עצמי כשמנה, לא משנה מה היה קורה, מה הייתי לובשת, בעיניי אני שמנה בטירוף, כולם חושבים שאני שמנה ומכוערת והכל בתת מןדע שלי.

את יודעת איך יצאתי מזה?
אמא שלי איימה עליי שתיקח אותי לבית חולים ועוד משהו, לפני כמה זמן מצאתי זימון לבית חולים שכנראה ההורים שלי דחו אותו כי רצו לתת לי עוד צאנס.
תקשיבי לי, את חייבת לתת לעצמך הזדמנות.
אני לא משווה בולמיה להפרעות אכילה אבל זה נורא לא פחות וזה הורס אותך נפשית וגופנית.
תקשיבי לי ולעצמך.
תקשיבי לגוף שלך, את חייבת להכניס משהו לפה מבלי להקיא אותו אחרי.
תקשיבי לי, בית חולים זה מקום נוראי , ידחפו לך נוזלים ושטויות שאת באמת לא צריכה אם תטפלי בעצמך.
אני באמת מקווה שעזרתי, אני לא בקיאה בנושא בולמיה.
אם תרצי תוכלי לדבר איתי.

בתור אחת שסוחבת איתה מטען של הפרעת אכילה אני חושבת שאביע את דעתי הכנה ביותר.
אנחנו מגיעים למצב הזה 70% כי אכפת לנו מהחברה וממה שחושבים עלינו ו30% מהדעה שלנו על עצמנו שתכלס התחילה ממה שהחברה חושבת.
תקיאי , לא תקיאי בסופו של דבר ההשלכות יבואו לידי ביטוי רק לעצמך ואם הבחירה שלך זה להיראות טוב מאשר בריאות היא בחירה שגויה ביותר שאני מאמינה שתגיעי אליה בעתיד.
אשמח לעזור לך ולתת לך עזרה לגבי זה בפרטי על איך שאני יצאתי מזה.
רפואה שלמה :)

^^אנונימית
אולי אנמיה? לכי לבדיקות דם

פשוט אל תעשי את זה את מבקשת מאחרים להגיד לך את זה אבל אם את לא תרצי אף אחד לא יעשה את זה במקומך! וזה לא יעזור שיכתבו לך כי בסופו של דבר זה החלטה שלך אז פשוט תחליטי לעצמך אם את רוצה להפסיק או לא ופשוט תעשי את זה גם עם זה ממש קשה

אני מניחה שזה מיותר לכתוב שזה לא בריא כי את יודעת.
אבל את מושלמת כמו שאת גם אם את 100 קילו וגם אם את 40.
לאחרונה התחלתי לאהוב את איך שאני נראת בתהליך ארוך.
שנתיים או יותר לא אהבתי את מה שאני רואה.
ואז פשוט התאהבתי בעצמי.
את לא צריכה לחשוב מה אנשים אוהבים.
תסתכלי על עצמך ללא דעה של אנשים אחרים.
תדמייני שנייה שכולם אוהבים איך שאת נראת.
אחרת היית אוהבת את עצמך?

תאהבי את עצמך ככה כמו שאת,מראה באמת לא משנה האופי הוא זה שבאמת חשוב אבל אם את כן מרגישה שאת צריכה טיפה להרזות בשביל עצמך תאהבי את התהליך,תחיי את התהליך וככה תוכלי לשמור על עצמך בריאה נפשית ופיזית,תאמיני בעצמך והכל בראש המון בהצלחה3>

תנעלי את השירותים.
תצפי בטלוויזיה.
תעסיקי את עצמך.

לי הכי עוזרים גורמים חיצוניים


את בטיפול?

לנעול שירותים, לשתות מים, להתקשר למישהו שלא תהיי לבד בבית, ותנשמי עמוק

תחשבי על זה של להיות יפה זה לאהוב את עצמך ולא להקיא בשירותים, שהגוף שלך והחיים שלך הרבה יותר חשובים ממה שאנשים חושבים - תחייה את החיים שלך אני בטוחה שאת מהממת עם אופי מדהים ואין שום סיבה שתקיאי ותרעיבי את עצמך בשביל שאנשים אחרים יביעו ביקורת עליך או בשביל עוד סמ פחות בגינס. אני יכולה להגיד לך שבני אדם נמשכים לבני אדם בשמחת חיים שלהם והחיוך שלהם והאופי המוקרן מהם כי הרי יופי לא נשאר לנצח ובטח לא מידה של גינס. תקומי מהאסלה , תשטפי פנים ותסתכלי על עצמך במראה - את יפיפיה . את לא צריכה להעניש את עצמך , לבכות , לרעוב ולהקיא בשביל יופי - כי היופי הוא רק מושג אותו מעצב האדם וזה תלוי בעיני המתבונן . את ילדה מהממת וכל החיים לפניך אז למה בזמן שאנשים בוכים על הזמן המועט שנשאר להם ונלחמים עבורו כל כך הרבה את בוחרת להעביר אותו בהקאות ובניסיון להתאים את עצמך למשוואה מסוימת שהחברה יצרה. תאהבי את עצמך והחיים יאהבו אותך. זה לא סתם משפט זה דרך חיים . מקווה שתרגישי טוב פה לעזרה תמיד בפרטי לכל שאלה או סתם עידוד

זה שאת אוכלת ומקיאה זה בדיוק כמו לאכול ולהשמין. הכי חשוב זה הפנימיות קודם לפני החיצוניות. הכי חשוב שתיהי בריאה כי אם את עצובה מה זה שווה?

מה שלומך?
את מרגישה יותר טוב?

תראי, במקרים כאלה אני ממליצה לך לקום מהשירותים ולהתרחק מהם, אז תתקלחי מחר, לא יקרה כלום.
נסי לשתף אח/אחות/אמא או מישהו שקרוב אלייך בבית, ככה אם תשתפי, תגרמי להם להיות מודעים למצב תוכלי אפילו לצעוק בואו תעזרו לי.

אני אישית מתמודדת עם טריכוטיליטומניה זה תלישת שיער אובססיבית, אני פשוט תולשת את השיער, זה יוצר אצלי המון חוסר ביטחון, לפעמים קרחות ואורכים שונים בשיער.
זה מתסכל כל כך כשאני לא מצליחה לשלוט בעצמי אבל אחותי עוזרת לי, לפעמים כל כך קשה לי והיד אוטומטית נשלחת לראש לתלוש וקורה שאני פשוט צועקת לאחותי, היא באה ומחזיקה לי את היד וסתם נשארת איתי וזה עוזר.
עוד לא מצאתי פתרון אבל אני עובדת על עצמי, על הבטחון העצמי שלי, על לראות את עצמי כילדה יפה, להפסיק להאשים את עצמי ולהוציא את התסכולים שלי על עצמי, זו עבודה ממש קשה.
אבל אני אצליח.

תתפסי את עצמך בידיים, כי אם לא את אפאחד לא יוכל לעזור לך באמת אם לא תתני לו.
תעבדי על עצמך, לכי לטיפול במידה ואת יכולה ואת תחלימי.
בהצלחה ענקית, רפואה שלמה מאחלת לך המון הצלחה ואושר, אמן תמצאי את השקט והשלווה.

^תנסי כדור לחץ, סקוואשי...
כל דבר שיגרום לידיים שלך לא להיות פנויות.
גם לי היתה את ההפרעה הזאת רק בריסים, עבר הרבה זמן מאז ואני שמחה שהפסקתי

תשתי תה ירוק טוב, זה יזרז את מערכת העיכול ותני לגוף להתרוקן בדרך התקינה והנכונה לו.

ana100^
ניסיתי להחזיק דברים, לשחק איתם, באישה שהוא שלב אני כבר זורקת אותם מהידיים.
והמון פעמים אני מתעוררת מתוך שינה וישר תולשת ואז אני לא לגמרי מודעת ולא ממש אכפת לי כשאני תולשת, ניסיתי לגזור ציפורניים אבל תלשתי עם הידיים ניסיתי לשים קליפסים על הידיים, לא עזר.
אני די מתחרפנת...

נראה לי שאני קצת בדיליי אז זה לא משנה באמת אם אגיב או לא , אבל תאהבי את עצמך בכל מצב, תחשבי על הדרך שעשית עד עכשיו ואיך הצלחת להעניק לעצמך צורת חיים בריאה יותר. אני לא מכירה אותך אבל אני גאה בך! מגיע לך לאהוב את עצמך כמו שאת , ולא לתלות את היופי שלך בסטריאוטיפים ואידיאלים שהחברה ממציאה.
וואלה יש לי סימני מתיחה בירכיים כמו בערך כל מתבגרת ובכל זאת למרות שאני לא ממש אןהבת אותם אני אוהבת את עצמי, את תלמדי להשלים ולאהוב את עצמך בדיוק כמו שאת כי את בריאה ולא כי את רזה או שמנה, אם לא נוח לך תבני תפריט עם תזונאית ותבני גם תוכנית אימונים שתסייע לך להעלות מסת שריר ולהוריד שומנים מה שבעצם עוזר לחטב את הגוף.
ועוד דבר אחד, אל תסתכלי על מספרים , כל אחד מאיתנו בנוי אחרת

^^^ לאנונימית שכתבה על הטריכו למעלה.. לחברה שלי יש את זה גם, והיא ישנה עם כפפות עבות כאלו, שמתאימה לה הרופאה.. אולי תבדקי את האופציה?

אל תקיאי.
אין לך שום סיבה.
את שמנה?
נהדר זה לא אומר שאת מכוערת.
אני מכירה המון בנות שנחשבות שמנות והן יפהיפיות.

את הורגת את הגוף היפהיפה שיש לך.
עדיף לך להרוג את כל הקולות שאומרים שאת לא רזה מספיק.

אם באמת יש בעיה חמורה של משקל עודף תפני לדיאטנית.
אולי תוותרי על הצ'יפס מידי פעם, אבל תהיי במשקל תקין בלי להקיא את נשמתך.
אם את לא צריכה עזרה של דיאטנית את במשקל בריא.

תשתי כוס מים ותתאפסי, תזכרי שאת מהממת - גם אם תשמיני או תרזי את תשארי כזו.
ב ה צ ל ח ה.

שואל השאלה:
ההקאות זה לא בא רק ממקום של לרדת במשקל ולא להשמין
זה סוג של הענשה עצמית,אני מרגישה שמגיע לי לסבול,שמגיע לי הכאב הזה(נפשי ופיזי)
ואני גם מרגישה שאני לא יכולה להשאיר את כל האוכל הזה בתוכי
זה מסובך ומורכב

לא מגיע לך לסבול!
זה לא מגיע לאף אחד!!
בבקשה תקראי את הדברים שכתבתי

זה מתחבר לתשובה שלי, אני האנונימית עם הטריכו.
זה הוצאת העצבים, התסכול, חוסר המעש, חוסר האופציה לפעול בנוגע לנושא מסויים, חוסר אונים, אי שליטה וכו וכו, הכל אני מוציאה על עצמי.
וזה אסור.
לכן זה חייב להיפסק, אני גיליתי שהשורש של הטריכו זה חוסר ביטחון, לא אוהבת את הגוף שלי, את מי שהייתי, את אותה הילדה שנפגעה ביסודי ושתקה ולא החזירה.
אבל לכל אדם יש מגרעות, עצם היותנו בני אדם זה לטעות, מכל טעות לומדים, לא נופלים אם אחרח כל טעות נפיל את עצמנו אחרי 4 5 טעויות זהו, אנחנו כבר לא נרצה להיות בעולם וזה השורש של כל הדכאונות, ההלקאה העצמית הזו, מותר.לנו לטעות, אנחנו לא מושלמים, באנו לעולם כדי לשאוף לשלמות, כדי לתקן את עצמנו זו העבודה - להיות בני אדם טובים יותר עם מידות טובות יותר, לכן ליפול למטה לא יעזור.
אנחנו חייבים לקום, להרים את עצמנו, לעבוד על עצמנו וככה נוכל להיות טובים יותר ומאושרים יותר.

מה רע בלהיות שמנה?
למה את כל כך שונאת את עצמך?
אני חושבת ששמנות יכולות להיות מהממות, יופי בא בכל הצורות
(אני לא סתם אומרת, אני באמת בי והיו המון שמנות שאהבתי)

גם אם את באמת במשקל חריג, את יכולה לנסות לרזות בצורה בריאה, גם לנסות אהבה עצמית וגם קבלה עצמית, את לא צריכה להקיא, את הרבה יותר שווה מזה.