אנשים שמסיימים בצפר

ואי אני מאושרת ממש
כל סוף

יואוו שמחח אני כל כך חיכיתי לזה פאק*נג 12 שנה!!! אושר עילאיי!! אין לתאר

אני לא מרגישה שנגמר בכלל

עד עכשיו היה מרגש ומשמח רק חיכיתי לסיים כבר את הבצפר כי היו רגעים שממש סבלתי שם ומזל שיש לי חבורה של חברים טובים שבלעדיהם כנראה שהייתי נושרת. כרגע 18 הימים האחרונים שלי בבצפר בעיקר מפחידים אותי כי מאז שאני זוכרת את עצמי אני במסגרת לימודית ופתאום זה נגמר ואני לא מכירה משהו אחר חוץ מבצפר אז זה מרגיש מוזר, מפחיד ובעיקר קצת לא אמיתי. אבל עם תחושת הפחד והעצב של לעזוב את החברים ולהתגייס לצבא יש גם תחושת אושר ושמחה שסוף סוף סיימתי 12 שנות לימוד בהצלחה זה מרגש!!

כיף רצח.

אני קצת שמחה
אבל הרבה הרבה יותר עצובה פוחדת ולחוצה לקראת השנה הבאה

אוהבת ממש בית ספר אבל מרגישה תחושת הקלה קטנה שזה מסתיים

גם זה מה שאני עושה כל יום 12 שנה, וכן חוויתי דברים קשים... אבל מפחיד אותי לצאת משם מהאנשים שאני מכירה מהצוות החינוכי שעוזר ותומך (שפגשתי *רק* בתיכון ולא לפני) מהילדים שאני מכירה מהיסודי... אז...