הייתן יוצאות עם מישהו עם מחלה כלשהי? לא סרטן או משהו הורג או מדבק, אבל משהו כרוני

שאלה נוספת.. טרשת נפוצה, הייתם מוכנים לצאת?

1) לא.
2) לא הייתי מתבאסת מהסיבות האלה, הייתי מתבאסת שהוא לא סיפר לי בהתחלה ואפילו הייתי כועסת.
3) אני לא יודעת.

שואל השאלה:
^צליאק זה לא בדיוק מחלה, כי אם לא תאכלי גלוטן, תרגישי רגיל, לא עייפה ושאין לך כוח ושעולה לך אוכל לגרון כל הזמן ושאת מתייבשת מחוסר במספיק נוזלים כי יש לך שילשולים 24/7 וכאלה וכו'... וכד'...

לא לאכול גלוטן זה כמו לקחת תרופה, נכון שאני מרגישה רגיל, אבל זה נכון לכל המחלות הכרוניות. יש התקפים.

וואלה לא יודעת צריך לחוות את זה קודם

שואל השאלה:
זהו, שלא אמרת שיש לך גם דלקת פרקים שזה כן מחלה

שואל השאלה:
^גם לי יש זה חלק מזה...

"משהו כרוני". יש הרבה שטח אפור ב "משהו כרוני." לאחוז שלם מן אוכלוסיית העולם יש צליאק (שצריכים לאכול ללא גלוטן) וזה כרוני. (לי יש) הייתם פוסלים אחוז שלם מן האוכלוסייה?
יש גם עוד הרבה מחלות כרוניות שלא משפיעות על החיים אם מטפלים בהם.
לי יש עוד כל מיני מחלות כרוניות שאני לא הייתי רוצה שיפסלו אותי בגללם.
אני חושבת שצריך להעריך בנאדם שמתגבר על קשיים בחיים שלו, ומחלות כרוניות הן בהחלט קשיים.

אני לוקחת אנברל בשביל דלקת פרקים, אז אני מרגישה רגיל. זה אומר שאין לי מחלה?