חינוך קשוח או חינוך רך ולמה?

חינוך קשוח בגלל שזה החינוך הכי טוב

רך.
קשוח זה רע מדי

לא זה ולא זה , אפשר לסלוח אבל עם עולים על הגבול להעניש ולא במכות

רך חצי קלאץ. כאילו לשים גבולות כשצריך

באמצע

שצריך קשוח
שצריך רך

האמת שאצל כל ילד זה שונה ובכל שלב בחיים זה שונה.
בדרך כלל רך. אבל כשצריך להיות קשוח אסור להסס או לחכות. אם לא הגבת מייד, אל תגיב בכלל. במקרה של טעות, גם צריך להתנצל מייד.
חינוך קשוח מונע ממך להבין איך עובד הראש של הילד ומה מניע אותו. ככה קשה לחנך באמת. במקום חינוך יוצא אילוף.
חינוך רך תמיד, מונע מהילד להבין משמעת (גם למבוגר קשה לעשות דברים רק מתוך הבנה). כשאין משמעת לסמכות, קשה מידי לרכוש משמעת עצמית.

אבל אי אפשר רך לחלוטין או קשוח לחלוטין. גם כשאתה רך צריך להיות ברור ולהתעקש על ההבנה של הילד.
גם כשאתה קשה אסור להתעלם מכאב של הילד.

רך אבל לא להרשות הכל

חצי קלאץ

אני אלמד את הילדים שלי להיותמנומסים , מתורבתים, לא לקלל, לדבר יפה ולא לריב ולדעת לפתור הכל לבד

אני מעדיף חינוך רך
לא באלי "להכין" אותו לחברה אלא פשוט להיות אבא נחמד ולהיות בנאדם שאוהב ומתחשב בילד שלו
ולא חייב עונשים בשביל לחנך אתם יודעים ?