7 תשובות
רק אתה
שואל השאלה:
זה ממש לא עובד ככה אם בנאדם יודע שהמורה לא יביא לו תעודת בגרות או יעיף אותו מהבית אם הוא לא יעשה את המבחנים שלו הוא יודע שיש השלכות אם מביאים לילדים את זכות החופש זה הרבה יותר גרוע, ככה אנשים מתחמקים ככה אנשים לא עוקבים אחרי תוכנית מסויימת לאורך עקבי צריך את המבוגר האחראי שיעיף אותם מהבית שיעניש אותם ולא זה לא יעשה דווקא לתת את חופש הבחירה לילדים מפונקים זה לעשות דווקא וזה לעשות אוול גדול כי היום זה דור של ערבובים והתחמקויות, בשביל זה יש בית ספר ובשביל זה יש כלא צבאי בשביל שתדעי שאם תעיזי להתחמק יעצרו אותך
זה ממש לא עובד ככה אם בנאדם יודע שהמורה לא יביא לו תעודת בגרות או יעיף אותו מהבית אם הוא לא יעשה את המבחנים שלו הוא יודע שיש השלכות אם מביאים לילדים את זכות החופש זה הרבה יותר גרוע, ככה אנשים מתחמקים ככה אנשים לא עוקבים אחרי תוכנית מסויימת לאורך עקבי צריך את המבוגר האחראי שיעיף אותם מהבית שיעניש אותם ולא זה לא יעשה דווקא לתת את חופש הבחירה לילדים מפונקים זה לעשות דווקא וזה לעשות אוול גדול כי היום זה דור של ערבובים והתחמקויות, בשביל זה יש בית ספר ובשביל זה יש כלא צבאי בשביל שתדעי שאם תעיזי להתחמק יעצרו אותך
אנונימי
יש במה שאתה אומר משהו. אבל יהיה הרצון למרוד. אחרי זה כשהוא לא יהיה תלוי בך הוא ינקום בך ויעשה את זה פי כמה וכמה
ואה ואה חינוך רוסי
מסכנים הילדים שלך
מסכנים הילדים שלך
אנונימית
אז גם בחרת להוליד ילד בצורה אנוכית למרות שהוא לא רצה בהכרח(הוא פשוט נולד, לא היו לו מחשבות לפני) ואז גם אתה מכריח אותו לעשות מה שבא לך ומנסה ללמד אותו 'להעריך את החיים' חחח. ההגיון שלך מצחיק אותי. למרות שאני מבין לאן אתה חותר, זה עדיין די מצחיק.
ההורים שלי גידלו אותי עד גיל מסוים בצורה נוקשה. ונוצר להם ילד שלא יודע לקבל החלטות ועדיין בבית בגיל 21. מה שאמרת די חרטא בעיניי.
אתה רוצה ילד עצמאי, תלך על משהו באמצע.
אם אתה רוצה שיעשה משהו תסביר למה כך שהוא יבין יסכים וירצה לעשות את זה בעצמו. אם הוא מתעקש וההסבר שלו לא הגיוני בעינייך אני מניח שאפשר להיות נוקשה. כשאתה מכריח מישהו לעשות משהו הוא נותן 10 אחוז מאמץ.
כשהוא רוצה לעשות משהו הוא נותן לפחות 60 אחוז..
תלמד אותו להיות בעל דעה במקום להיות חייל חסר בטחון שעוקב אחרי ההוראות שלך ולא יודע לחיות בעצמו.
ההורים שלי גידלו אותי עד גיל מסוים בצורה נוקשה. ונוצר להם ילד שלא יודע לקבל החלטות ועדיין בבית בגיל 21. מה שאמרת די חרטא בעיניי.
אתה רוצה ילד עצמאי, תלך על משהו באמצע.
אם אתה רוצה שיעשה משהו תסביר למה כך שהוא יבין יסכים וירצה לעשות את זה בעצמו. אם הוא מתעקש וההסבר שלו לא הגיוני בעינייך אני מניח שאפשר להיות נוקשה. כשאתה מכריח מישהו לעשות משהו הוא נותן 10 אחוז מאמץ.
כשהוא רוצה לעשות משהו הוא נותן לפחות 60 אחוז..
תלמד אותו להיות בעל דעה במקום להיות חייל חסר בטחון שעוקב אחרי ההוראות שלך ולא יודע לחיות בעצמו.
אנונימי
לא, הוא לא עובד.
נשמע שאתה חולה שליטה שרוצה להרגיש חזק על מישהו.
מקווה שהילדים שלך יזכרו שמתישהו הם יוכלו לעוף מהבית שלך ומהשליטה שלך ושהסבל לא נמשך לנצח.
ו*עוול* כותבים עם ע ולא עם א כמו שאתה כתבת.
נשמע שאתה חולה שליטה שרוצה להרגיש חזק על מישהו.
מקווה שהילדים שלך יזכרו שמתישהו הם יוכלו לעוף מהבית שלך ומהשליטה שלך ושהסבל לא נמשך לנצח.
ו*עוול* כותבים עם ע ולא עם א כמו שאתה כתבת.
בתור אחת שהיו לה ריבים תמידיים עם ההורים, אני גדלתי בבית שהיו בו גבולות במידה מסוימת.
כלומר, יכולנו לשחק איתם בידיעה שמתישהו נחצה אותם ויהיו השלכות. עם זאת, גדלנו בבית שהוא פתוח וליברלי. כלומר, יש לנו קול וזכות בחירה אבל ההורים חינכו אותנו שלא משנה מה, הדבר הכי חשוב זה אמון. לא משנה מה עשינו או מה קרה הכי חשוב זה להיות כנים ולומר את האמת. בסופו של דבר, לכל דבר יש השלכות. על כל דבר דיברנו וקיבלנו הסבר ועונשים אם צריך. (נענשנו די הרבה- אם זה לא ללכת לחברים שבוע או שאין מחשב או שאין טלוויזיה וכו).
כשהיינו קטנים לא הבנו את המשמעות של החינוך הזה וכעסנו על ההורים באופן תמידי.
היום אין יותר גאים מאיתנו על החינוך שקיבלנו ועל הפתיחות שעד היום קיימת בבית. יש לי הורים מיוחדים שאני מספרת להם הכל ובהכל אני מתכוונת להכל - אם זה על דברים שקורים לי בחיים, על דברים שהתנסיתי בהם או דברים שבא לי לחוות.
יש לי בנות דודות שההורים גידלו אותן עם חינוך נוקשה ביותר. הן היו ישרות כמו סרגל ופחדו להפר את הגבולות (בניגוד אליי ולאחיי שהיינו ילדים קשים). ככל שגדלו וראו את הסביבה והחיים בחוץ הן החלו להתפרע והיום הן נוראיות ובלתי נסבלות (לא נעים לי להגיד אבל קצת פרחות).
מה שאני מנסה להגיד, שחינוך נוקשה מידי זה גרוע מאוד כי בסוף תמיד מגלים את הסביבה וצריך לגדל ילד ולגרום לו להבין שיש לו זכות בחירה אך לכל בחירה יש השלכות. אסור להיות קיצוני.
כלומר, יכולנו לשחק איתם בידיעה שמתישהו נחצה אותם ויהיו השלכות. עם זאת, גדלנו בבית שהוא פתוח וליברלי. כלומר, יש לנו קול וזכות בחירה אבל ההורים חינכו אותנו שלא משנה מה, הדבר הכי חשוב זה אמון. לא משנה מה עשינו או מה קרה הכי חשוב זה להיות כנים ולומר את האמת. בסופו של דבר, לכל דבר יש השלכות. על כל דבר דיברנו וקיבלנו הסבר ועונשים אם צריך. (נענשנו די הרבה- אם זה לא ללכת לחברים שבוע או שאין מחשב או שאין טלוויזיה וכו).
כשהיינו קטנים לא הבנו את המשמעות של החינוך הזה וכעסנו על ההורים באופן תמידי.
היום אין יותר גאים מאיתנו על החינוך שקיבלנו ועל הפתיחות שעד היום קיימת בבית. יש לי הורים מיוחדים שאני מספרת להם הכל ובהכל אני מתכוונת להכל - אם זה על דברים שקורים לי בחיים, על דברים שהתנסיתי בהם או דברים שבא לי לחוות.
יש לי בנות דודות שההורים גידלו אותן עם חינוך נוקשה ביותר. הן היו ישרות כמו סרגל ופחדו להפר את הגבולות (בניגוד אליי ולאחיי שהיינו ילדים קשים). ככל שגדלו וראו את הסביבה והחיים בחוץ הן החלו להתפרע והיום הן נוראיות ובלתי נסבלות (לא נעים לי להגיד אבל קצת פרחות).
מה שאני מנסה להגיד, שחינוך נוקשה מידי זה גרוע מאוד כי בסוף תמיד מגלים את הסביבה וצריך לגדל ילד ולגרום לו להבין שיש לו זכות בחירה אך לכל בחירה יש השלכות. אסור להיות קיצוני.
באותו הנושא: