מישהו רוצה לבקר קטע שכתבתי?

אשמח.

אני

אני

שואל השאלה:
התהיות ערטלו את רוחי ממעש,
הזריקו לנתיבי הנוי הרהור וכעס,
שפתיי הפכו לסירוגין חתומות,
אוצרות באדיקות תובנות מדממות.
אבני הדרך לתחייה אינן קמות,
יוקדת על משכבן- הפכו חמות!
כיאה להווייתן- שוועתי בין דוממות.
הוריית רוחי חלחלה בסדקי האדמה,
חרצה, פילחה והפריחה את השממה,
על כף המאזנים פרטתי נפשי לגורמים,
נחלקה במהותה והותירה רכיביי מעומעמים.
יחלפו הימים ותזדמן העת המתבקשת,
תודעתי השדופה תחדל היות מאוושת.
הגוף מאוחה מתאים,
כשם שהתודעה נחלקת בין רגעים,
מקצתם פיוטיים, משנתם יגעים,
בשולי הדרך נקטפים ונגדעים
ובנשנות יתרה- את מרכז השקיקה קורעים.
שאו אותי עמכם- נחשולים גאים.


כבר ביקשתי עליו ביקורת בעבר, צר לי אם מישהו כבר ביקר ונתקל בו שנית. אשמח לעצות והנחיה בונה. אשמח אם תפרטו על הרגשות שלכם בעת הקריאה.

זה חמוד אבל לא הבנתי יותר מחצי.
אני חושבת שב2019 כדי שתכתבי קצת עם מילים יותר מודרניות ולא תנסי בכוח לכתוב בסגנון קלאסי

עד שיש מילים יפות צריך להפוך ל 2019 שיהיה משהו אחד יפה

יותר מידי חרוזים לדעתי