וגם אחרי הרבה שנים אני מרגיש אותו דבר. כאילו כלום לא השתנה ואני אותו חייזר. הכל מרגיש זהה, אתמול היום מחר מה שהיה היה מה שעבר אבל אבל נשאר אותו דבר. חי עם האבק מהעבר במאבק בין אהבה לתאווה בין פנימיות לגאווה. מחפש תצמי במרחבי הזמן. אחרי 2 התקפי חרדה שכנראה אנלא אשכח אף פעם. מה דעתכם? מה הייתם חושבים שעובר עליי עם מה שכתבתי?