אני ילדה שמנסה להראות שהיא מלאת ביטחון מבחוץ, אבל בתכלס אין בי טיפה של ביטחון.

בגלל זה, המון רואים את זה כסיבה לרדת עליי, ולצחוק עליי, כי הם חושבים שלא יהיה אכפת לי.
אני מרגישה שאני צריכה להגיד תודה שיש לי שתי חברות הכי טובות, ושהן עושות לי טובה שהן חברות שלי.
אחת מהן בכיתה המקבילה אז היא המון עם חברות מהכיתה שלה, והשנייה איתי בכיתה אבל יש לה חברות מעבר אליי ולי אין עוד, אז כשהיא מדברת איתן או כשהיא לא יוצאת לטיולים שנתיים אני יושבת לבד ובטלפון.
איף זו הרגשה ממש רעה.
מה לעשות בשביל להעביר את כל מה שהולך לי בראש בקשר לזה?
איך להעריך את עצמי יותר ולהבין שאף אחד לא עושה לי טובה בזה שהוא חבר שלי?