17 תשובות
שרדתי.. זה דווקא בסדר בתיכון יש חוויות נחמדות
הצבא יותר קשה
הצבא יותר קשה
מצטרפת לשאלה
שרדתי 12 שנים, נשארו לי שתי בגרויות ואין לי מושג איך אני שורד אותן
פשוט ממשיכים
פשוט ממשיכים
איכשהו שרדתי, התיכון היתה לי תקופה נוראית ביותר
אני זוכר שכל שנה עברה לי אותה המחשבה וניסיתי לחשוב איזה שבר מכמות השנים כבר עברתי, שלושה רבעים ואז חמש שישיות ואז 11/12 ובסוף סיימתי.
בפני עצמו כל יום עובר לאט אבל כמסתכלים מהצד השנים טסות, יהיו תקופות קשות וימים קשים ורגעים קשים, אבל בסך הכל לא הייתי מוותר על בית ספר.
בפני עצמו כל יום עובר לאט אבל כמסתכלים מהצד השנים טסות, יהיו תקופות קשות וימים קשים ורגעים קשים, אבל בסך הכל לא הייתי מוותר על בית ספר.
שואל השאלה:
עברתי אבל את החצי הקל, זה ניהיה קשה וקשה יותר כל פעם שעולים כיתה. אני חושבת שאני אצא מדעתי אם אני אצטרך לחיות את השגרה הזאת עוד שנה, אז 4 שנים זה בכלל מטורף
עברתי אבל את החצי הקל, זה ניהיה קשה וקשה יותר כל פעם שעולים כיתה. אני חושבת שאני אצא מדעתי אם אני אצטרך לחיות את השגרה הזאת עוד שנה, אז 4 שנים זה בכלל מטורף
אנונימית
וואי flower princess את ממש לא מעודדת ..
התיכון היה לי ממממשש נוראי ואת אומרת שצבא יותר קשה?
התיכון היה לי ממממשש נוראי ואת אומרת שצבא יותר קשה?
אנונימית
חכי שתגיעי לכיתה יב.. זה הכיתה הכי קשה ואומרים ומשקרים שזה קייטנה וזה
שואל השאלה:
ביב לפחות אפשר להרגיש את הסוף.
ברור שזה קשה אבל חושבים על זה ויודעים שזה מאמץ אחרון וזהו..
אני עולה לט' והשנים שעברתי באמת לא היו קשות פשוט השגרה מוציאה אותי מדעתי והאמת שאני לא מרגישה קרובה אל הסוף
ביב לפחות אפשר להרגיש את הסוף.
ברור שזה קשה אבל חושבים על זה ויודעים שזה מאמץ אחרון וזהו..
אני עולה לט' והשנים שעברתי באמת לא היו קשות פשוט השגרה מוציאה אותי מדעתי והאמת שאני לא מרגישה קרובה אל הסוף
אנונימית
אם אני שרדתי יא כל אחד יכול
גם לי יש עוד 4 שנים אוףף אין לי כוח
אין לי מה להגיד חוץ מזה שאני מזדהה איתך .
איכשהו שורדים את זה, בתור בן 21 שהיה די חנון בבית ספר, אני גם לא יודע איך הצלחתי לחרוש כל כך הרבה שנים(אולי בגלל שהייתי בסביבה של חנונים כמוני.. לא יודע).
אנונימי
שואל השאלה:
הבעיה שלי היא לא עם החומר ועם הלימודים עצמם
הבעיה שלי זה שבכל יום אני רמה באותה שעה, מתארגנת באותה הדרך, לוקחת את אותו האוטובוס, לומדת את אותם הקמצועות, חוזרת הביתה באותה השעה, אוכלת את אותה הארוחה והולכת לישון בשעה קבועה
זה מוציא אותי מדעתי אני לא יכולה ככה
הבעיה שלי היא לא עם החומר ועם הלימודים עצמם
הבעיה שלי זה שבכל יום אני רמה באותה שעה, מתארגנת באותה הדרך, לוקחת את אותו האוטובוס, לומדת את אותם הקמצועות, חוזרת הביתה באותה השעה, אוכלת את אותה הארוחה והולכת לישון בשעה קבועה
זה מוציא אותי מדעתי אני לא יכולה ככה
אנונימית
תחשבי על ירושלים ותקבלי כוחות :)
תנסי למצוא תחביבים, תצאי עם חברים אם יש, תנסי מאכלים חדשים.. יש הרבה דרכים להכניס טיפה פלפל לחיים.
בצבא זה יהיה יותר חרא מהבחינה של הלו"ז הקבוע אז אל תבני על השנים שאחרי זה לא להיות בשגרה חח.
בצבא זה יהיה יותר חרא מהבחינה של הלו"ז הקבוע אז אל תבני על השנים שאחרי זה לא להיות בשגרה חח.
אנונימי
אוף אנונימית את כל כך צודקת
וצריך שינוי במערכת .
וצריך שינוי במערכת .
באותו הנושא: