אם ההורים שלי היו נוצריים ואבא שלי התגייר לפני שנולדתי ואמא שלי אחרי שנולדתי, ולא עברתי טבילה האם זה אומר שאני נוצרייה?

עדיף שתשאלי רב זה מסובך

את נוצריה, אם הם התגיירו אחריי שנולדת, עלייך זה לא תקף הגיור

אם האבא התגייר לפני אז את יהודיה אבל במצב שהאמא מוגדרת כנוצריה שזה כרגע מורכז להסביר מה זה אומר אבל שושלת הולכת על פי האבא .

שואל השאלה:
לא על פי האמא?

תלוי
אני חושבת שעד גיל שנה גם את יהודייה ואם אחרי אז את נוצרייה

יהדות היא לפי האמא בישראל, בבקשה אל תקשיבי לו

לא.. בזמן שהבבלים היו אונסים נשים יהודיות יצא פסק הלכה שאישה שנאנסה ונכנסה להריון הילד נחשב יהודי. אבל במצב רגיל השושלת והדת זה מהאבא כשחשוב מאוד שהאמא תתגייר לפני חתונה וילדים.

עוד פעם אתה?
תפסיק להפיץ שקרים לאנשים שלא מבינים בזה

זה פסק הלכה שנובע מהמצבים האלו
https://he.wikipedia.org/wiki/אונס_(הלכה)

ופשוט המשיך בהיסח דעת.

שושלת הייתה תמיד מהאב - משיח בן "דוד" .

מורא, איך הגעת לזה? המאמר דן על אונס. מה זה קשור ליהודות על פי האמא, כאשר לרשב"י (יבמות כג עמוד א, קידושין סח עמוד ב) יש לך לימוד מהתורה (דברים ז, ד)?

תוצאה - דברים ז אומר לך במפורש שאזהרה על להתרחק מאלוהים מדבר על הגבר היהודי

תלוי באיזה גיל היית בזמן ששניהם יחד סיימו גיור..
אם אני לא טועה, אם היית מתחת לגיל חינוך בזמן ששניהם נחשבים גרים כשרים שזה גיל 6 לדעתי, אז אוטומטית גם את גרה.. אולי רק צריך לעבור טבילה או משהו..

לסיכום: אם אמא שלך התגיירה אחרי שנולדת ואת לא התגיירת (וטבילה וודאי שהיא מעכבת) - את וודאי לא יהודיה.

מורא, שם רואים מי נקרא "בנך" (הנולד מן הגוי ויהודיה) ומי לא נקרא "בנך" (הנולד מיהודיה וגויה).

תוצאה זה כולה רק לקרוא עברית . אין זכות לחלוק על התנ"ך לפני על לחלוק על תנאים
" וְלֹא תִתְחַתֵּן, בָּם: בִּתְּךָ לֹא-תִתֵּן לִבְנוֹ, --------- וּבִתּוֹ לֹא-תִקַּח לִבְנֶךָ. ------ ד כִּי-יָסִיר אֶת-בִּנְךָ מֵאַחֲרַי, וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְחָרָה אַף-יְהוָה בָּכֶם, וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר"

זאת הבנה שלך. אבל אצה מבין שדבריך את מאשים את רשב"י בזה שהוא חולק על התנ"ך (חס ושלום)? למה שום תנאי אחר (שהייתה לו זכות לחלוק עליו) לא העיר לו על כך?
מוחה בך!

כן

מורא, אתה אומר לי לא", כאילו זה אני מפרש את זה כמו שאמרתי. זה רשבי שמעון בן יוחי זיע"א (תנא אלוקי) ואין לנו זכוצ לחלוק על התנאים.

האבא של הבחורה שהתחתנה עם הבן שלך יסיר את הבן שלך מאחרי אלוהים

וזה יכול גם לדבר על החתונה עצמה וכל הסיטואציה כי היא תואמת לשון זכר.

מורא, ואם האבא בכלל לא קיים (מת או שעזב את המקום)? מה קורה אז?

החתונה - זה לא בלשון זכר.
אתה רואה שאתה בעצמך הסתבכת עם הפירוש שלך (כי אתה לא יודע במה מדובר: אתה אומר או האבא של הבחורה, או החתונה).
זה כבר מספיק זביל להגיד שאין לך הבנה חלקה בפסוקיפ (בניגוד לרשב"י זיע"א שידע מה שהוא אומר).

תוצאה - לרוב האבא כן נמצא.

אני יכול להגיד הרי אותו דבר לגבי מצוות "כיבוד הורים" - מה אם לבן אדם אין הורים? התנ"ך יוצא מנקודת הנחה שמן הסתם ההורים כן קיימים כי זה המצב בדרך כלל נכון?

מורא, אז אם אתה לא יודע, מצוות כיבוד ואם נוהגת גם בחיים וגם אחרי מיתה.

אבל המצווה של כיבוד הורים מתייחסת ולעובדה שההורים כנראה בחיים נכון? לא מתים, נכון???

לא תוצאה... הפסוק אומר בנך ומתכוון לאדם היהודי שמחתן את הבן שלו עם גויה

הבנה שלי? תוצאה -
משפט ראשון - לא תתחתן בם
פירוש - לא תתחתן איתם

משפט שניה - בתך לא תתן לבנו
פירוש - אל תתן את הבת שלך לבן שלו.
כאן נגמר הדיבור על הבת ....

משפט שלישי - ובתו לא תקח לבנך
פירוש - את הבת שלו לא תתן לבן שלך

משפט רביבי - כי יסיר את בנך מאחרי
פירוש - כי יסיר את הבן שלך מאחרי

אז מי "יסיר"? (לשון זכר) את בנך מאחרי?
יש לך הרכח לפרש את זה ככה? למה אתה טעון שזאת ההבנה של הפסוק? אתה יודע כמה פעמים הדברים הם לא כפשוטם?