נפרדתי מחבר שלי לפני חודשיים. מסיבות לא סיבות (בגרויות, שנינו עמוסים, לא מתראים) לטובת שנינו (אני בת 16 הוא בן 17). כל פעם שאנחנו נפגשים עדיין ישלי תפרפרים האלו- ומדובר בקשר של 3 שנים.. "אהבה ראשונה". שנינו דוסים- זה לא מובן מאליו בשביל שנינו להיות סתם ככה עם "בני המין השני". כלומר- כשהוא עם בנות אני מקנאה בטירוף וכשאני עם בנים הוא מקנא (בני עקיבא וכו.. הוא מקנא במד"ש שלי בטירוף, לו אין מדשית:)). שנינו מתנדבים במדא והיום הודיעו לו מהמשרד מתנדבים שהוא התקבל לתפקיד אחמ"ש- שבו הוא חייב להיות עם מעיין פרטנרית במשך שנה. הוא ממש רצה את זה. וזה היה צפוי שהוא יתקבל. אבל אני ככ אכולת קנאה. אני לא יכולה להיות איתו בגלל המחסור בזמן והיא.. מי שזאת לא תהיה... אוף.