אתם חושבים שהטענה כלפי המוכיח "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט" היא טענה? - קישור מצורף

קודם כל, זה משפט שדתן ואברים אמרו למשה רבנו, עליו השלום (שמות ב, יד). האם, לדעתכם, ראוי ללמוד מהם. הרי זה ידוע (למי שלמד את התורה) שהם היו רשעים.

דבר שני, מצות התוכחה - היא מצוה מפורשת בתורה: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא, (ויקרא יט, יז).
הנה פירוט ההלכה ברמב"ם:
הרואה את חברו שחטא, או שהוא הולך בדרך לא טובה--מצוה להחזירו למוטב, ולהודיעו שהוא חוטא על עצמו במעשיו הרעים: שנאמר "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט,יז). (משנה תורה, הלכות דעות, פרק ו ,הלכה ז).

רואים מפה שביל להוכיח - לא צריך להיות לא שר ולא שופט, אלא "הראוה את חברו", כלומר כל יהדוי פשוט אמור להוכיח כל יהודי (חוץ מאלה שיצאו מכלל "עמיתך").