איך לגרום לאמא שלי להתייחס אלינו? (פירוט למטה)

אמא שלי איבדה את אמא שלה כשהיא הייתה בת 10.
היא אומרת לנו בגלל שהיא לא גדלה בצורה מסויימת עם אמא שדואגת ומשקיעה, אז זה מה שהיא יכולה לתת לנו. (בית, חשמל, אוכל ומים.)
היא אומרת שבגלל שהיא לא יודעת איך זה לחיות עם אמא ואיך אמא צריכה להתנהג אז היא לא יכולה לתת לנו מה שאנחנו מבקשים (שזה דאגה ואכפתיות ושהיא תתעניין קצת במה עברנו היום, אם זה בבית ספר או בעבודה או אפילו סתם איך היה אצל חברה).
אחיות שלי כל הזמן אומרות לה שהיא לא מקשיבה, ולא אכפת לה, היא פשוט לא מתייחסת.
אבל כל פעם שאומרים לה את זה -
-או שהיא מתעלמת ואומרת "אין מה לעשות זה המצב".
-או שהיא אומרת "לי לא היה אז אני לא יודעת איך לתת".
ולא משנה כמה אני יושבת איתה בצד ואומרת לה שמה הילדים שלה (לי לא אכפת אם היא תתייחס אליי או לא אבל זה מפריע לי שהאחים שלי מבקשים ממנה ויחס והיא לא מתייחסת), רוצים זה קצת יחס, ושאני אומרת לה כמה שאני מצטערת שהיא איבדה את אמא שלה שהיא הייתה קטנה, זה עדיין לא אמור להשפיע על החינוך שלה אלינו.
כי זה שהיא גדלה לבד לא אומר שאנחנו צריכים לגדול לבד. (אני יודעת שזה נשמע רע, אני באמת מצטערת שהיא גדלה בדרך הזאת, אבל למה אנחנו צריכים לגדול באותה דרך שלה? שלנו כן יש אמא?).
בבקשה אם מישהו הבין את מה שאני מנסה להעביר.
איך לגרום לאמא שלי להבין שאנחנו רוצים קצת יותר ממנה?
שאוכל ומים וקורת גג זה טוב אבל אנחנו רוצים קצת יחס? קצת יותר?
(תאמינו לי שאמרתי לה את זה בצורה יפה וקצת לא יפה מיליון פעם והיא עדיין מסרבת להשתנות.)