איך מה שכתבתי? לא נעלבת !

.
כמו שעלה הבוקר מן הלילה כך עלתה לה הצעקה מהכאב, בכל מקום אשר חיפשתי את עצמי מצאתי יפות ממנה אך לעולם לא ראיתי יפה כמוהה.
היא אמרה שתמיד תהיה לצידי.
ואני?, אני פחדתי, פחדתי הלא נודע.
היא הייתה החלום של כל גבר והסיוט של כל אישה, לא עבר מספיק זמן והבנתי שהתאהבתי בפנטזיה ולא בבן אדם.
חשבתי שהפעם יהיה שונה אבל התברר שזה היה בדיוק כמו בכל שאר הפעמים.
היא ידעה איך למשוך את כולם אלייה, במסתוריות ובערמומיות, עדינה חסרת רגשות הסתובבה לה בין כולם.
בכל פעם בחרה קורבן אחר למשחק הזדוני שלה, הפעם? זה היה אני.