18 תשובות
שואל השאלה:
א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. ב מַה-לָּכֶם, אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה, עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה. ג חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: אִם-יִהְיֶה לָכֶם עוֹד, מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה--בְּיִשְׂרָאֵל. ד הֵן כָּל-הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה, כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי-הֵנָּה: הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת. ה וְאִישׁ, כִּי-יִהְיֶה צַדִּיק; וְעָשָׂה מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה. ו אֶל-הֶהָרִים, לֹא אָכָל, וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא, אֶל-גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְאֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא, וְאֶל-אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב. ז וְאִישׁ, לֹא יוֹנֶה--חֲבֹלָתוֹ חוֹב יָשִׁיב, גְּזֵלָה לֹא יִגְזֹל; לַחְמוֹ לְרָעֵב יִתֵּן, וְעֵירֹם יְכַסֶּה-בָּגֶד. ח בַּנֶּשֶׁךְ לֹא-יִתֵּן, וְתַרְבִּית לֹא יִקָּח--מֵעָוֶל, יָשִׁיב יָדוֹ; מִשְׁפַּט אֱמֶת יַעֲשֶׂה, בֵּין אִישׁ לְאִישׁ. ט בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר, לַעֲשׂוֹת אֱמֶת: צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. י וְהוֹלִיד בֵּן-פָּרִיץ, שֹׁפֵךְ דָּם; וְעָשָׂה אָח, מֵאַחַד מֵאֵלֶּה. יא וְהוּא, אֶת-כָּל-אֵלֶּה לֹא עָשָׂה--כִּי גַם אֶל-הֶהָרִים אָכַל, וְאֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא. יב עָנִי וְאֶבְיוֹן, הוֹנָה--גְּזֵלוֹת גָּזָל, חֲבֹל לֹא יָשִׁיב; וְאֶל-הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו, תּוֹעֵבָה עָשָׂה. יג בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח, וָחָי: לֹא יִחְיֶה, אֵת כָּל-הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה עָשָׂה--מוֹת יוּמָת, דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה. יד וְהִנֵּה, הוֹלִיד בֵּן, וַיַּרְא, אֶת-כָּל-חַטֹּאת אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּרְאֶה, וְלֹא יַעֲשֶׂה כָּהֵן. טו עַל-הֶהָרִים, לֹא אָכָל, וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא, אֶל-גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל; אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, לֹא טִמֵּא. טז וְאִישׁ, לֹא הוֹנָה--חֲבֹל לֹא חָבָל, וּגְזֵלָה לֹא גָזָל; לַחְמוֹ לְרָעֵב נָתָן, וְעֵרוֹם כִּסָּה-בָגֶד. יז מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדוֹ, נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לֹא לָקָח--מִשְׁפָּטַי עָשָׂה, בְּחֻקּוֹתַי הָלָךְ: הוּא, לֹא יָמוּת בַּעֲוֺן אָבִיו--חָיֹה יִחְיֶה. יח אָבִיו כִּי-עָשַׁק עֹשֶׁק, גָּזַל גֵּזֶל אָח, וַאֲשֶׁר לֹא-טוֹב עָשָׂה, בְּתוֹךְ עַמָּיו; וְהִנֵּה-מֵת, בַּעֲוֺנוֹ. יט וַאֲמַרְתֶּם, מַדֻּעַ לֹא-נָשָׂא הַבֵּן בַּעֲוֺן הָאָב; וְהַבֵּן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה, אֵת כָּל-חֻקּוֹתַי שָׁמַר וַיַּעֲשֶׂה אֹתָם--חָיֹה יִחְיֶה. כ הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת: בֵּן לֹא-יִשָּׂא בַּעֲוֺן הָאָב, וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֺן הַבֵּן--צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה, וְרִשְׁעַת רשע (הָרָשָׁע) עָלָיו תִּהְיֶה" (יחזקאל יח, א-כ).
א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. ב מַה-לָּכֶם, אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה, עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה. ג חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: אִם-יִהְיֶה לָכֶם עוֹד, מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה--בְּיִשְׂרָאֵל. ד הֵן כָּל-הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה, כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי-הֵנָּה: הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת. ה וְאִישׁ, כִּי-יִהְיֶה צַדִּיק; וְעָשָׂה מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה. ו אֶל-הֶהָרִים, לֹא אָכָל, וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא, אֶל-גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְאֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא, וְאֶל-אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב. ז וְאִישׁ, לֹא יוֹנֶה--חֲבֹלָתוֹ חוֹב יָשִׁיב, גְּזֵלָה לֹא יִגְזֹל; לַחְמוֹ לְרָעֵב יִתֵּן, וְעֵירֹם יְכַסֶּה-בָּגֶד. ח בַּנֶּשֶׁךְ לֹא-יִתֵּן, וְתַרְבִּית לֹא יִקָּח--מֵעָוֶל, יָשִׁיב יָדוֹ; מִשְׁפַּט אֱמֶת יַעֲשֶׂה, בֵּין אִישׁ לְאִישׁ. ט בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר, לַעֲשׂוֹת אֱמֶת: צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. י וְהוֹלִיד בֵּן-פָּרִיץ, שֹׁפֵךְ דָּם; וְעָשָׂה אָח, מֵאַחַד מֵאֵלֶּה. יא וְהוּא, אֶת-כָּל-אֵלֶּה לֹא עָשָׂה--כִּי גַם אֶל-הֶהָרִים אָכַל, וְאֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא. יב עָנִי וְאֶבְיוֹן, הוֹנָה--גְּזֵלוֹת גָּזָל, חֲבֹל לֹא יָשִׁיב; וְאֶל-הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו, תּוֹעֵבָה עָשָׂה. יג בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח, וָחָי: לֹא יִחְיֶה, אֵת כָּל-הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה עָשָׂה--מוֹת יוּמָת, דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה. יד וְהִנֵּה, הוֹלִיד בֵּן, וַיַּרְא, אֶת-כָּל-חַטֹּאת אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּרְאֶה, וְלֹא יַעֲשֶׂה כָּהֵן. טו עַל-הֶהָרִים, לֹא אָכָל, וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא, אֶל-גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל; אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, לֹא טִמֵּא. טז וְאִישׁ, לֹא הוֹנָה--חֲבֹל לֹא חָבָל, וּגְזֵלָה לֹא גָזָל; לַחְמוֹ לְרָעֵב נָתָן, וְעֵרוֹם כִּסָּה-בָגֶד. יז מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדוֹ, נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לֹא לָקָח--מִשְׁפָּטַי עָשָׂה, בְּחֻקּוֹתַי הָלָךְ: הוּא, לֹא יָמוּת בַּעֲוֺן אָבִיו--חָיֹה יִחְיֶה. יח אָבִיו כִּי-עָשַׁק עֹשֶׁק, גָּזַל גֵּזֶל אָח, וַאֲשֶׁר לֹא-טוֹב עָשָׂה, בְּתוֹךְ עַמָּיו; וְהִנֵּה-מֵת, בַּעֲוֺנוֹ. יט וַאֲמַרְתֶּם, מַדֻּעַ לֹא-נָשָׂא הַבֵּן בַּעֲוֺן הָאָב; וְהַבֵּן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה, אֵת כָּל-חֻקּוֹתַי שָׁמַר וַיַּעֲשֶׂה אֹתָם--חָיֹה יִחְיֶה. כ הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת: בֵּן לֹא-יִשָּׂא בַּעֲוֺן הָאָב, וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֺן הַבֵּן--צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה, וְרִשְׁעַת רשע (הָרָשָׁע) עָלָיו תִּהְיֶה" (יחזקאל יח, א-כ).
על פי עצמי.
לפי עצמי
על פי עצמי
לגמרי לפי המשפחה שלי, אולי אתחיל לפתח את זה עצמאית רק אחרי גיל 18..
האמת אני לא שומרת שבת שזה הבסיס של להיות דתי. אבל אני מגדירה את עצמי דתיה בגלל שאני ממשפחה דתית, שומרת כשרות, לומדת באולפנה ואולי בעתיד אחזור לשמור גם שבת. כל הסביבה שלי דתית ולכן אני מחשיבה את עצמי כזאת. אני מאמינה וזה הדבר הכי חשוב
אין לי איך לענות על זה כי לא מתעסקים בדת אצלנו במשפחה בכלל כאילו אפילו שהם נוצרים כי הם הוטבלו
אני כלום חסרת דת
אני כלום חסרת דת
עצמי
לפי עצמי.
אנחנו אמנם חילונים אבל המשפחה שלי מאמינה בדת. אני אתאיסטית.
אנחנו אמנם חילונים אבל המשפחה שלי מאמינה בדת. אני אתאיסטית.
שואל השאלה:
מרגלית, את תרצי לחזור בתשובה (בעזרת ה' יתברך) - המשפחה שלך יכולה למנוע את זה ממך?
מרגלית, את תרצי לחזור בתשובה (בעזרת ה' יתברך) - המשפחה שלך יכולה למנוע את זה ממך?
לפי עצמי
אני יגיד לך מה בתור ילד אתה גדל לפי הערכים והאמונות של המשפחה כי זה מה שמלמדים אותך מאז שנולדת.
שאתה כבר גדול יותר אתה יכול לבחור לעצמך עם אתה מאמין במה שהמשפחה לימדה אותך או במשהו אחר.
אני המשכתי לפי המסורת של משפחתי
שאתה כבר גדול יותר אתה יכול לבחור לעצמך עם אתה מאמין במה שהמשפחה לימדה אותך או במשהו אחר.
אני המשכתי לפי המסורת של משפחתי
יש אנשים שבפועל מקיימים חיים לפי הדת בגלל שהם גרים עם המשפחה אבל בתכלס הם לא מאמינים/לא רוצים להיות דתיים
אז הם דתיים בפועל אבל לא במיינדסט ולזה הם מתכוונים
וגם יש אנשים שחוזרים בתשובה ופוחדים שההורים שלהם ייקחו את זה קשה, ואז כשהם יוצאים מהבית הם יותר מקפידים.
אז הם דתיים בפועל אבל לא במיינדסט ולזה הם מתכוונים
וגם יש אנשים שחוזרים בתשובה ופוחדים שההורים שלהם ייקחו את זה קשה, ואז כשהם יוצאים מהבית הם יותר מקפידים.
לפי עצמי וגם לפי המשפחה שלי.
שואל השאלה:
ניסע רחוק מכולם, יש אנשים ירדו מהדת עוד בגיל 16 (חלק 14) ובכל זאת הם אומרים על עצמם שהם "דתיים" בגלל שהם ממשפחה דתייה. זה לא צבוע?
ניסע רחוק מכולם, יש אנשים ירדו מהדת עוד בגיל 16 (חלק 14) ובכל זאת הם אומרים על עצמם שהם "דתיים" בגלל שהם ממשפחה דתייה. זה לא צבוע?
לא צבוע. הם בפועל דתיים בגלל המשפחה שלהם.
^ האמת שבדיוק ההפך.. אבל נראה..
לפי עצמי
אני מודה שהמשפחה שלי יותר דתיה אבל לי יש עקרונות שאני פיתחתי בעצמי, הייתי יכולה מזמןן "לבגוד" במשפחה שלי ולהתחיל ללכת עם ג'ינסים וחולצות קצרות אבל אני לא עושה אתזה כי זה לא ניראה לי הדבר הנכון לעשות אני רואה בנות הולכות עם טופים ושורטים בלי טיפת כבוד לגוף שלהן וזה די מזעזע אותי
גם בלי קשר אם שמים מישהי צנועה ליד מישהי עם בגדים חושפניים ושואלים מישהו את מי אתה תכבד יותר הוא יגיד את הצנועה כי מי שמכבדת את הגוף שלה יכבדו אותה
ואני שומרת שבת וכשרות וזה כי זה פשוט הבסיס ואני בעז"ה אמשיך לשמור כשרות ושבת
אני מודה שהמשפחה שלי יותר דתיה אבל לי יש עקרונות שאני פיתחתי בעצמי, הייתי יכולה מזמןן "לבגוד" במשפחה שלי ולהתחיל ללכת עם ג'ינסים וחולצות קצרות אבל אני לא עושה אתזה כי זה לא ניראה לי הדבר הנכון לעשות אני רואה בנות הולכות עם טופים ושורטים בלי טיפת כבוד לגוף שלהן וזה די מזעזע אותי
גם בלי קשר אם שמים מישהי צנועה ליד מישהי עם בגדים חושפניים ושואלים מישהו את מי אתה תכבד יותר הוא יגיד את הצנועה כי מי שמכבדת את הגוף שלה יכבדו אותה
ואני שומרת שבת וכשרות וזה כי זה פשוט הבסיס ואני בעז"ה אמשיך לשמור כשרות ושבת