יש לי חברה שאין לה רצון לבלות בחוץ מאז תחילת החופש

קיצר היא בבית והיא תמיד מתקשרת אליי ואומרת משעמם לי משעמם באלי לעבוד להרוויח כסף בלה בלה בלה, איכשהו השיחה זורמת ואז אני מציעה לה בואי נצא החוצה סתם לשבת בפארק צחוקים וזה היא אומרת לי אין לי כוח ואני מתחנפת אליה ואומרת לה שלא יהיה כיף בלעדיה (היא בן אדם ממש מצחיק שכיף להיות בחברתו) ואז היא אוהבת לתרץ ולהגיד אז תצאי רק את וחברה (אחרת, אנחנו מן טריו כזה שכל הזמן ביחד).
בקיצור אני רוצה שנצא כולנו ביחד, סתם לשבת בפארק ולדבר והיא פשוט לא רוצה, כל היום בבית. אני חושבת שהיא נכנסה לדיכי, בזמן האחרון היא מתלוננת לא קצת על המשפחה שלה וכמה שהיא לא סובלת את אח שלה וחברה שלו שכל היום אצלם בבית והיא בטח גוססת מרוב שיעמום ולא עושה כלום כל היום, היא מתקשרת אליי וכל שיחה אני מנסה לשכנע אותה שנצא החוצה והיא לא רוצה, אפילו לפארק שנמצא דקה ליד הבית שלה. ובזמן הלימודים היינו תמיד יוצאות ביחד אחרי הבית ספר ומבלות, הגיע החופש ובום... לא רוצה לצאת מהבית.

מה אפשר לעשות? אתם חושבים מהתיאור שלי שהיא נכנסת לאט לאט ל'דיכאון'?