אם השמש בחלל, למה היא מאירה את כדור הארץ אבל את החלל לא?

קרני האור שלה מגיעים עד לפה, אבל קרני האור שלה לא יכולים להאיר את כל החלל. (אני חושב שכמו שאמרו מתחתיי, צריך שהקרניים יפגעו בעצם כלשהו.)

שואל השאלה:
אבל היא לא מאירה בכלל את החלל

שואל השאלה:
למה החלל שחור בכלל?

שואל השאלה:
אם החלל חשוך ושחןר, למה אנחנו כן רואים את הכוכבים?

שואל השאלה:
אז תלמד אותי

שואל השאלה:
איך ריק?
יש בחלל המון כוכבים, אסטרואידים..

שואל השאלה:
אם זה המצב, החלל אמור להיות מואר, לא?

השמש (וכל מקור אור ) צריכה משהו שמשהו יחזיר את האור חזרה כדי שנראה אותו.
זה כמו שתאירי עם פנס על השמיים ולא תראי כלום

אנחנו רואים אור רק כשהאור משתקף בחזרה ממשהו אחר או מהמקור עצמו (בעיקר כי האור *בדרכ* ממשיך בקו ישר אלא אם כן הוא מתעקם מה שאנחנו לא ממש רואים גם כשזה כן קורה).

החלל הוא לא משטח שמחזיר אור ולא מקור אור ולכן אנחנו לא רואים אור *בתוך החלל* שבא מהכוכבים והשמש (אלא אם כן הוא מתנגש במשהו והאור חוזר אלינו כמו למשל בירח).

אור ממשיך מרחק גדול ומתפוגג ככה שהחלל הוא שחור אבל כדור הארץ הוא משטח שמקבל את האור הזה, בולע ומחזיר אותו לעיניים שלנו גם.

אנחנו לא באמת רואים את קרני השמש.
אנחנו רואים עצמים כשהם מוארים.
זה כמו שתכווני קרן לייזר ותראי רק את הנקודה בסוף לא את כל הקרן (כשרואים את כל הקרן זה בגלל שהיא ככ חזקה שהיא מאירה את האבק וכל מיני חלקים גדולים שיש באוויר אבל בד"כ יראו רק את הסוף כי לא רואים באמת את האור עצמו)

חלל ה משהוא שחור והוא לא גוף או צורה כלשהיא

היא לא יכולה להעיר את החלל כי היא לא מספיק גדולה בישביל להעיר את החלל
אבל היא לא מעירה רק את כדור הארץ היא מעירה גם את כל הכוכבים משביל החלב

החלל שחור מכיוון שאין מספיק אנרגיה שתאיר אותו נכון יש 200 מיליארד כוכבים (שמשות) אבל זה לא מספיק לכמות השטח שיש ליקום

אמאלה נכון ראית את השאלה הזאת באיזה תוכנית טלוויזיה?

קרני השמש פוגעים לראשונה בחומר מוחשי שזו האדמה של כדור הארץ. אי אפשר להאיר את האוויר.

השמש מפיצה פוטונים, אנחנו רואים אור וצבעים ברגע שהפוטונים פוגעים במשהו וחוזרים לקולטנים שבעיניים שלנו, בחלל אין להם במה לפגוע אז הם ממשיכים ישר ולא מגיעים לקולטנים אלא אם מסתכלים ישירות על השמש. בכדור הארץ הם פוגעים באטמוספרה ובעצמים שונים ומגיעים לקולטנים וככה רואים.

החלל חשוך ושחור כי בוואקום העיניים שלנו לא קולטים את הפוטונים ולכן הוא נראה לנו ככה.
אנחנו לא רואים את הכוכבים, מה שאת רואה בשמיים אלו שמשות אחרות.
כשיש בחלל עוד עצמים כמו אסטרואים וכו' אנחנו כן רואים אותם אפילו מהחלל, בזוויות מסוימות שבהן הפוטונים מצליחים לפגוע בהם ולחזור אלינו.

אנחנו לא רואים את כוכבי הלכת בלילה. אנחנו רואים עוד כוכבים.

השמש מאירה את השמיים כי הם מורכבים מאוויר שעשוי מ חלקיקים שמפזרים את קרני האור שמשתקפות אל העיניים שלנו(ובדרך מוסתות אל הצבע התכלת), האור שמגיע לחלל הריק פשוט ממשיך ולא מגיע אל העיניים שלנו ולכן אנחנו 'רואים' חושך שחור.

היא לא יכולה להאיר חלל-אוויר
קרני האור צריכות לפגוע בעצמים-כדור הארץ והכוכבים

היחס בין הדברים שמפיקים אור ביקום לבין אלה שלא עצום משהו כמו 1:10000 רוב החלל הוא מולקולה פה ושם.
אף אחד לא מבין אפילו כמה החלל גדול בגלל זה קשה לך להבין למה החלל לא מואר מכל טריליוני טריליון של כוכבים

החלל גדול מדי בשביל שהיא תאיר אותו. קח לדוגמא נורה אחת באולם ענק, האולם לא יואר. לעומת זאת, קרני השמש מקרינות על כדור הארץ, שהוא עצם אטום, וכדור הארץ מחזיר אותם לשמש ככה שיש חוקים פיזיקליים מתאימים לקיום תאורה בכדור הארץ (ובכוכבי הלכת האחרים במערכת השמש שלנו).

כל מה שאור פוגע בו רואים אותו ובחלל אין כלום, ריק לא חמצן,כלום

חור שחור הוא גרם שמים בעל שדה כבידה כה חזק, שמהירות המילוט שלו גבוהה יותר מאשר מהירות האור. משמעות הדבר היא ששום חומר ואף אור, אינו יכול להתנתק ממנו

^

והקשר הוא?

את רואה דברים בכך שאור מהשמש פוגע בדבר הזה וחוזר לעיניים שלך. בחלל האור פשוט עובר ולא נוגע בכלום כי אין שם כלום( גם לא אוויר) ואת לא רואה את החלל אבל כשהוא יגע בכוכב כלשהוא הוא יחזיר את האור אליך ותראי את הכוכב.