קצת מחשבות לילה :) אני מפרקת פה, למי שמסוגל לקרוא חפירה ויכול לעזור אז אשמח :)

גם אני עולה לתיכון ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי נקווה לטוב ואם באלך לדבר איתי אני פה

אח ידידתי... אני מכירה את ההרגשה מקרוב.
אני זוכרת שלפני שנה עליתי לכיתה י' (נשארתי באותו בית ספר- 6 שנתי) אבל בגלל שהצטרפו אלינו הרבה ילדים אז אכלתי סרטים ובולשיט שאני לא "כוסית" מספיק והרזון המכוער שלי יגרום לכולם לחשוב שאני מכוערת. באמת האמנתי שאני מכוערת, ושלא יילך לי שום דבר טוב השנה. והיה לי 0 מוטיבציה ודירבון להתחיל את השנה. רציתי באמת באמת לברוח מהמציאות ולא לעלות לכיתה י'.
אבל ... השד לא כזה נורא! למרות הדכאונות והשביזות שהיו לי ובגללם נאלצתי ללכת ליועצת, ולמרות הרזון ה"מכוער" שלי, כן, עברתי את כיתה י! ולא, אף אחד לא נתן לי וויב של " את מכוערת מדי בשביל להיות כאן."
זה הכל מה שאת מאמינה, ומה שאת מאמינה הוא בסופו של דבר מה שישודר לסביבה שלך.
אני רואה שאת ככ מאמינה שאת מכוערת ושלא מגיע לך "הטבות והנחות" שלאנשים יפים מגיע.
אני רואה שאת מאמינה בכל ליבך שאת בן אדם אנטי חברותי ולא נחמד שלא יצליח לעולם לחבור ולהתמצא בתוך קבוצה גדולה של אנשים אלא רק ביחידים.
תשחררי מכל החששות והמחשבות שווא האלה. כי אני באמת האמנתי בכל אחת וחאת מהן, והן היו לשווא! ככל שלא יהיה לך אכפת- מה יגידו, איך יראו אותך מהצד ואיזה רושם תשאירי , כך הכל יזרום לך יותר בקלות.
פשוט שחררי.

שואל השאלה:
תודה :)

הי, אני מגיבה פה כדי לקבל התראות ולזכור לכתוב לך בהמשך :)