לפני כמה שעות ראיתי באחד הסטורים שחברים של קמרון בויס שנפטר העלו סרטון שלו אומר על חתיכת תפוח שהיא ממש דקה אני חייבת

לא ראיתי ודי לדבר עליו הוא מת

שואל השאלה:
הוא היה בנאדם שאהבתי זכותי להתאבל עליו ולהתעניין בו ולראות את הסרטונים שלו כי הוא היה באמת אדם טוב. אני ממש גדלתי עליו ועל הסדרות והסרטים שהוא שיחק בהם וראיתי באמת הכל.
זכותי להתאבל ואם לא טוב לך תתקדמי אל תתני לי דין וחשבון על ההתאבלות שלי והעצב שלי כי אלה הן הרגשות שלי ובא לי לדבר עליו.

שואל השאלה:
טוב את ילדה בת 10 לא ציפיתי להבנה..

מה קשור אני פשןט חושבת שלא צריך לדבר על מישהו שהוא מת
כי הוא מת
עזבי אותו

שואל השאלה:
את אומרת שאם מישהו מת זהו אין לו חשיבות יותר? אין חשיבות למי שהוא היה ומה שהוא עשה? לכי שחקי בברביות אל תתעסקי בזה. התשובות שלך לא רלוונטיות לשאלה שלי. אשמח שתמחקו אותן ותורידו לה אמינות על הביקורת שלה ככה כלפי האנשים שמתאבלים. פשוט חוצפה.

טוב לא יודעת ממה נפגעת אבל סליחה

חשבת על זה שהיא נפגעה מזה שבן אדם שהיא אוהבת וגדלה עליו נפטר ואת אומרת לה שאסור לה להתאבל עליו ושתעזוב אותו כי הוא מת? אם מישהו שאת אוהבת וגדלת עליו היה נפטר והיו אומרים לך לעזוב אותו כי הוא מת איך את היית מרגישה? די כבר את לא יודעת מה היא עוברת עכשיו ואת לא יודעת אם קשה לה או לא אז די לשפוט אנשים ובטח שדי להגיד לאנשים לא להתאבל על מפורסם שאוהבים. את רק ילדה בת 10 לכי לשחק בסליים ותזהרי שלא יידבק לך לשיער.

מן הסתם שזה קשה וגם מדברים על זה כמעט בכל מקום אז קשה לשמוע ולעכל אבל לכולם זה קשה ועצוב גם אני הערצתי אותו מאוד וגם לי כאב להבין שדבר כזה קרה אבל זה בדיוק הלקח שלפי דעתי צריך ללמוד החיים הם מתנה אי אפשר לחזות את מה שיקרה לך מחר ולכן על כל בוקר שאנחנו מתעוררים זוכים לחוות רגעים בין אם הם טובים או רגעים עדיין צריך להעריך את הדברים האלה ולהודות עליהם להודות על כל דבר כי כל דבר הוא מתנה