תשובה אחת
אנונימית יקרה,
נשמע שאת מרגישה אבודה ולא בטוחה.
מתארת לי עד כמה את פגועה מכך שההורים והצוות במחלקה, שאמורים להיות בשבילך יסודות יציבים, אכזבו אותך.
יכולה לדמיין עד כמה זה מתסכל שעל אף המאמצים שהשקעת, נותרת בודדה ודחויה. עד כמה כל המצב הזה גורם לך לחוש מאוימת וכלואה. נדמה שאת מרגישה כאילו את צועקת הכי חזק שאת יכולה, עד שאת מותשת, ובכל זאת אף אחד לא באמת שומע אותך.
נשמע שבשארית הכוחות שלך את מנסה לעצור את הנפילה, ואת מבטאת תקווה להרגיש אחרת.
איני יודעת אם שיתפת מישהו/י בתחושותיך, אך אולי כפי שמצאת בך את הכוחות לכתוב כאן, תוכלי למצוא את הכוחות לשתף את מי שמטפל/ת בך במחלקה (פסיכולוגית או עובדת סוציאלית, למשל) או את אחד מאנשי הצוות במחלקה שאת סומכת עליו.
יקרה, אני דואגת לך ורוצה להזמין אותך למקום בטוח, מקבל ומכיל בו תוכלי לשתף יותר ובו נוכל לחשוב יחד, לנסות ולהקל.
אני מתנדבת באתר שנקרא סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, בו אחד מאתנו המתנדבים יוכל להקשיב לך ולהיות איתך. אם תרצי, אנחנו מחכים לך באתר שלנו, כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות: https://sahar.org.il.
שלך,
מתנדבת סה"ר
נשמע שאת מרגישה אבודה ולא בטוחה.
מתארת לי עד כמה את פגועה מכך שההורים והצוות במחלקה, שאמורים להיות בשבילך יסודות יציבים, אכזבו אותך.
יכולה לדמיין עד כמה זה מתסכל שעל אף המאמצים שהשקעת, נותרת בודדה ודחויה. עד כמה כל המצב הזה גורם לך לחוש מאוימת וכלואה. נדמה שאת מרגישה כאילו את צועקת הכי חזק שאת יכולה, עד שאת מותשת, ובכל זאת אף אחד לא באמת שומע אותך.
נשמע שבשארית הכוחות שלך את מנסה לעצור את הנפילה, ואת מבטאת תקווה להרגיש אחרת.
איני יודעת אם שיתפת מישהו/י בתחושותיך, אך אולי כפי שמצאת בך את הכוחות לכתוב כאן, תוכלי למצוא את הכוחות לשתף את מי שמטפל/ת בך במחלקה (פסיכולוגית או עובדת סוציאלית, למשל) או את אחד מאנשי הצוות במחלקה שאת סומכת עליו.
יקרה, אני דואגת לך ורוצה להזמין אותך למקום בטוח, מקבל ומכיל בו תוכלי לשתף יותר ובו נוכל לחשוב יחד, לנסות ולהקל.
אני מתנדבת באתר שנקרא סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, בו אחד מאתנו המתנדבים יוכל להקשיב לך ולהיות איתך. אם תרצי, אנחנו מחכים לך באתר שלנו, כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות: https://sahar.org.il.
שלך,
מתנדבת סה"ר
באותו הנושא: