18 תשובות
הייתי מאמינה והפכתי לאתאיסטית
ההפך, נחפשתי לאינטרנט ומאגרי מידע ולא רק לאבא שלי שדחף לי את החבר הדמיוני שלו לגרון.
485
הפוך
האמנתי פעם ועכשיו אני אתאיסטית
הייתי אתאיסטית כמה שנים טובות אבל לאחרונה אני מרגישה שכן יש ישות כלשהי.. לא יודעת להסביר איך
אז עכשיו אני כן מאמינה שיש ישות מסוימת אבל אני לא מאמינה בתנך
הרבה מאוד אנשים עוברים מצד אחד לשני, זה בגלל שאין תשובה חד משמעית.
הדת נראת כמקום בטוח, להכל יש תשובה והכל וודאי, חוסר בדת הוא שינוי, זו סערה, זה כאוס. קשה להתנהל בכאוס, קשה שלא לדעת דברים - זה למה גם המדע מבוסס על תיאוריות שאין להן הוכחה.
אני פעם האמנתי חצי קלאץ' כזה ומאז שניסיתי באמת לחפש סיבה להאמין, אני כבר לא מאמין.
אני אסביר את עצמי טוב יותר: יש תפיסה שקוראים לה "agnostic atheism" שבעצם אומרת שבן אדם אתאיסט כי הוא לא מאמין, אבל לא סותר את האפשרות שיישות דאיסטית קיימת אם יביאו לו הוכחה. את יכולה לעשות גוגל מהיר ולקרוא טיפה יותר על זה.

אני אגיד לך מאיפה עוד זה בא, יש שמות שמשתמשים בהם בשביל לקבל "כוח פוליטי" ולהראות מין סולידריות. בגלל שאתאיזם זה השם הכי נפוץ ל"סקפטיים" משתמשים בו יותר וככה קורה בעצם שהרבה אנשים מגדירים את עצמם כאתאסיטים והם באמת אגנוסטיקנים.
הבנתי ^
אישית, חושבת שאתאיסט - אגנוסטיקן זה בולשיט. אי אפשר להוכיח ישות עליונה/כוח עליון לבני אנוש משום שזה על אנושי כלומר מעבר לתפיסה שלנו.
לדעתי לא אמורים להיות המונחים האלו בכלל. כמו שיהיה מונח למישהו שלא מאמין בפינת השיניים. המונח קיים בגלל ההשפעה המסיבית שיש לדת על החיים של כולם. וזה ממש לא צריך להיות ככה.

אני מתייחס לזה ככה: יש טענה שאומרת שקיים אלוהים, אין בעיה. רק שיביאו הוכחות חותכות, שיבססו את הטענה של עצמם כי אחרת לא יהיה רציונלי להניח שהיא נכונה. אם אני אראה הוכחה שאף אחד לא יכול באמת להפריך שמאששת את הטענה, אז יהיה לא הגיוני מצידי לא להאמין ובמקרה כזה, אני פשוט אאמין.
נגיד את זה ככה: עד שאלוהים לא הופך לתיאוריה מדעית, אני לא רואה סיבה להאמין בו.
קרה לי, הייתי אתאיסט ואז אמא שלי רשמה אותי למורה לבר מצווה שלי, הוא אמר לי שהתורה נורא נורא מלמדת ואמרתי לעצמי שזה הגיוני.
ואז הבנתי שזה לא מצדיק את זה שיש איכשהו ישות בעלת כוחות אינסופים.
אז לא האמנתי, האמנתי, ואז חזרתי לא להאמין.
האמנתי בעבר ועכשיו אני אתאיסט.

וכן אפשר להיות אתאיסט אגנוסטי, אני אחד כזה בעצמי.
הסיבה שאפשר זה כי הם עונים על שאלות נפרדות...
זה כמו שאפשר להיות גבר וגם להיות רוסי, הם לא תלויים אחד בשני.

יש רק 2 דברים שבן אדם יכול להיות - או תאיסט (תאיזם - אמונה באל), או אתאיסט (א - לא, תאיסט - אמונה באל. או בקיצור - חוסר אמונה באלים).

כלומר, אתאיזם עונה על השאלה של האמונה או יותר נכון השכנוע.

כל מה שצריך כדי לדעת אם בן אדם אתאיסט או תאיסט זה לשאול אותו: האם אתה מאמין באופן אקטיבי שאלוהים קיים?

אם התשובה היא כן: אותו בן אדם תאיסט.
אם התשובה לא: אותו בן אדם אתאיסט.

לגבי אגנוסטיות, היא עונה על שאלה של ידע, ולא על אמונה.

כל תאיסט יכול להיות או תאיסט גנוסטי, או תאיסט אגנוסטי.
כך גם כל אתאיסט יכול להיות או אתאיסט גנוסטי או אתאיסט אגנוסטי.

תאיסט גנוסטי זה אחד שמאמין (משוכנע) שישות אלוהית קיימת, והוא גם טוען שהוא יודע את זה ושניתן לדעת את זה.
תאיסט אגנוסטי זה אחד שמאמין (משוכנע), אבל הוא לא טוען שהוא יודע שהיא קיימת, הוא פשוט מאמין.

אתאיסט גנוסטי (נקרא גם אתאיזם חזק) זה אחד שלא מאמין באלוהים וטוען באופן אקטיבי שאין אלוהים.
אתאיסט אגנוסטי (נקרא גם אתאיסט חלש) זה אחד שלא מאמין באלוהים אבל לא טוען שהוא יודע שהוא לא קיים, אלא פשוט הוא לא משוכנע.
כן קרה לי. הייתי בתקופה חשוכה והייתי בטוחה מאה אחוז אין אלוהים, וזה גם בגלל שממש הייתי מוקפת יהדות וזה היה חרא של דבר, ואז הגעתי למן פרק שהייתי אגנוסטית,
ואז הייתי כזה זין על הכל, מישהו מסתכל עליי מלמעלה חייב להיות מישהו. אז כרגע אני מאמינה שיש לי יחסים אישיים עם אלוהים,
אבל אני לא יהודייה.
נסיכת השושנים, "גם המדע מבוסס על תיאוריות שאין להן הוכחה" - על מה את מדברת? אין תאוריה מדעית שאינה מבוססת על הוכחות. איזו תאוריה מדעית ללא הוכחה את מכירה?
מן הסתם יש בלבול בין תאוריה לתאוריה מדעית. אומרים לה תאוריית האבולוציה והיא לא מבינה שאם היא מכחישה את האבולוציה היא יכולה באותו הגיון גם להכחיש את כוח המשיכה.
אי אפשר להיות אתאיסט ואגנוסטיקן.
אתאיסט שולל כוח עליון ולעיתים קרובות גם דברים על טבעיים שנסתרים מהחושים שלנו. אגנוסטיקן לא שולל כלום.
אין מה לשלול. רוב האתאיסטים הם באמת אגנוסטיקנים. פשוט יש טענה שאומרת שיש אלוהים, ועד שאין הוכחה שהטענב נכונה, אין סיבה להניח שהיא נכונה. זה לא איך שההגיון עובד.
הייתי אתאיסטית ובעקבות ספר מהפכני שעשה לי סוויץ' וגם התפלספויות שלי עם עצמי נהייתי ספקנית (אגנוסטיקנית). כלומר לא מאמינה בכלום אבל גם לא שוללת כלום.