11 תשובות
אי אפשר להיתקע בעבר, חייבים להמשיך איכשהו את החיים
אם אני אהיה בזוגיות ואני אמות אני לא אצפה שהבנזוג ישאר באבל כל חייו
הם מעסיקים את עצמם בדברים אחרים. אי אפשר להתקדם הלאה אם הדבר הזה היה כל מה שיש לך, אבל זה לא המצב של הרבה אנשים.
החיים ממשיכים.
שום דבר לא יצא אם נישאר בלימבו של דיכאון על כך שהם עזבו וזה לא שהאהבה תיעלם.
אותם אנשים רוצים שנמשיך לחיות את חיינו כפי שהיו מאשר לבכות ולהיות עצובים.
כי בסופו של דבר האדם הזה שהם מאוד אהבו הופך להיות זיכרון. וחלק מהאנשים אף פעם לא מחלימים מזה אבל חלק אחר משלימים עם המציאות ומשלימים עם זה שהוא לא יחזור אז הם ממשיכים הלאה ונותנים לעצמם את האפשרות לאהוב שוב.
אבל זה לא אומר שהם שוכחים מאותו בן אדם
אין לנו ברירה אלא להמשיך הלאה. אי אפשר להתאבל לנצח, אנחנו נפספס את החיים שלנו, ואז גם על זה נתאבל. זה יהיה מעגל שיהיה מאוד קשה לצאת ממנו.
שואל השאלה:
כן החיים ממשיכים אבל אבל זה לא נראלי בקטע של אפשרי פשוט לעבור הלאה כאילו כלום..
אנונימית
לא עוברים הלאה כאילו כלום, יש אזכרה... מתאבלים כשצריך.
שואל השאלה:
^^^ ואז מה??? מתאבלים אז כבר לא אכפת לך מהבן אדם ואתה לא מרגיש כלום? זה לא יכול לעבוד ככה..
אנונימית
אבל זה לא עובד ככה. אם הבנאדם היה ממש משמעותי לא שוכחים ממנו, תמיד יש לו פינה בלב גם אם לא תמיד מראים את זה
ממשיכים הלאה מכיוון שזה מאוד כואב להזכר בזה, בכל הרגעים הטובים או בכלליות, גם לי זה קרה וברוב המקרים צריך להמשיך הלאה, "הסחת דעת"
כי בסופו של דבר החיים ממשיכים, ואי אפשר להיות תקוע במשהו שקרה כבר בעבר