7 תשובות
כן
כי לדעתי יותר טוב שם
כי לדעתי יותר טוב שם
יש מצב
לא.
זאת המדינה שלי, אני אוהבת אותה, כל מי שאני מכירה ואוהבת נמצא פה.
זאת המדינה שלי, אני אוהבת אותה, כל מי שאני מכירה ואוהבת נמצא פה.
כן... מסיבה אחרת לגמרי.
אני לא חושב ש"אין פה צדק"
אין פה צדק זה עניין יחסי. יש פה אנשים שיש להם צדק, ויש אנשים שאין להם.
וכנ"ל בכל מקום בחו"ל... והאמת? אולי אפילו במקומות כמו ארה"ב זה יותר גרוע.
העניין הוא שאפילו עם כל הדמוקרטיה והנאורות והכל, יהיה את האחוז הזה מהאוכלוסייה שידפק.
פה אולי יש אנשים ששונאים להטבים. בחו"ל יש ילדים בני 12 שגרים ברחוב. בכל מקום יש חוסר צדק.
הסיבה שאני הייתי רוצה לעבור לארה"ב, זה כי החלום שלי זה להיות תסריטאי ובמאי.
אני לא חושב ש"אין פה צדק"
אין פה צדק זה עניין יחסי. יש פה אנשים שיש להם צדק, ויש אנשים שאין להם.
וכנ"ל בכל מקום בחו"ל... והאמת? אולי אפילו במקומות כמו ארה"ב זה יותר גרוע.
העניין הוא שאפילו עם כל הדמוקרטיה והנאורות והכל, יהיה את האחוז הזה מהאוכלוסייה שידפק.
פה אולי יש אנשים ששונאים להטבים. בחו"ל יש ילדים בני 12 שגרים ברחוב. בכל מקום יש חוסר צדק.
הסיבה שאני הייתי רוצה לעבור לארה"ב, זה כי החלום שלי זה להיות תסריטאי ובמאי.
כן
אני לא אוהב את המיסים בארץ
את יוקר המחיה
ועצם זה שזה כמעט בלתי אפשרי לפתוח עסק עם הכנסות טובות
אני לא אוהב את המיסים בארץ
את יוקר המחיה
ועצם זה שזה כמעט בלתי אפשרי לפתוח עסק עם הכנסות טובות
כן
ללונדון, לשלוש שנים עם אבא שלי רק כדי לקבל דרכון בריטי
ואז לחזור
וזה גם חוויה כמה שנים מחוץ לארץ, אינטראקציה שונה עם אנשים, תרבות אחרת וכו..
ללונדון, לשלוש שנים עם אבא שלי רק כדי לקבל דרכון בריטי
ואז לחזור
וזה גם חוויה כמה שנים מחוץ לארץ, אינטראקציה שונה עם אנשים, תרבות אחרת וכו..
אנונימית
לא. אסור לצאת מארץ ישראל, אם לא לצורך הדברים הבאים:
"אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם--אלא ללמוד תורה, או לישא אישה, או להציל מיד הגויים, ויחזור לארץ; וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ, אסור--אלא אם כן חזק שם הרעב, עד שנעשה שווה דינר חיטין בשני דינרין.
במה דברים אמורים, בשהיו המעות מצויות והפירות ביוקר. אבל אם היו הפירות בזול, ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר, ואבדה פרוטה מן הכיס--ייצא לכל מקום שימצא בו ריוח. ואף על פי שמותר לצאת, אינה מידת חסידות: שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו, מפני צרה גדולה יצאו, ונתחייבו כליה למקום" (משה תורה, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה, הלכה ט).
על הדרך אביא עוד כמה הלכות מהרמב"ם המראים על החשיבות של לדור בארץ ישראל:
"אמרו חכמים, כל השוכן בארץ ישראל, עוונותיו מחולין--שנאמר "ובל יאמר שכן, חליתי; העם היושב בה, נשוא עוון" (ישעיהו לג,כד). אפילו הלך בה ארבע אמות, זוכה לחיי העולם הבא. וכל הקבור בה, נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה, שנאמר "וכיפר אדמתו עמו" (דברים לב,מג). ובפורענות הוא אומר "על אדמה טמאה תמות" (עמוס ז,יז). ואינו דומה קולטתו מחיים, למי שקולטתו לאחר מיתה. ואף על פי כן גדולי החכמים היו מוליכין את מתיהן לשם; צא ולמד מיעקוב אבינו, ויוסף הצדיק.
לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים; ואל ידור בחוצה לארץ, ואפילו בעיר שרובה ישראל: שכל היוצא לחוצה לארץ--כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר "כי גירשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמור לך עבוד אלוהים אחרים" (שמואל א כו,יט). ובפורענות הוא אומר "ואל אדמת ישראל לא יבואו" (יחזקאל יג,ט)" (משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה, הלכות יא-יב).
"אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם--אלא ללמוד תורה, או לישא אישה, או להציל מיד הגויים, ויחזור לארץ; וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ, אסור--אלא אם כן חזק שם הרעב, עד שנעשה שווה דינר חיטין בשני דינרין.
במה דברים אמורים, בשהיו המעות מצויות והפירות ביוקר. אבל אם היו הפירות בזול, ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר, ואבדה פרוטה מן הכיס--ייצא לכל מקום שימצא בו ריוח. ואף על פי שמותר לצאת, אינה מידת חסידות: שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו, מפני צרה גדולה יצאו, ונתחייבו כליה למקום" (משה תורה, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה, הלכה ט).
על הדרך אביא עוד כמה הלכות מהרמב"ם המראים על החשיבות של לדור בארץ ישראל:
"אמרו חכמים, כל השוכן בארץ ישראל, עוונותיו מחולין--שנאמר "ובל יאמר שכן, חליתי; העם היושב בה, נשוא עוון" (ישעיהו לג,כד). אפילו הלך בה ארבע אמות, זוכה לחיי העולם הבא. וכל הקבור בה, נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה, שנאמר "וכיפר אדמתו עמו" (דברים לב,מג). ובפורענות הוא אומר "על אדמה טמאה תמות" (עמוס ז,יז). ואינו דומה קולטתו מחיים, למי שקולטתו לאחר מיתה. ואף על פי כן גדולי החכמים היו מוליכין את מתיהן לשם; צא ולמד מיעקוב אבינו, ויוסף הצדיק.
לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים; ואל ידור בחוצה לארץ, ואפילו בעיר שרובה ישראל: שכל היוצא לחוצה לארץ--כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר "כי גירשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמור לך עבוד אלוהים אחרים" (שמואל א כו,יט). ובפורענות הוא אומר "ואל אדמת ישראל לא יבואו" (יחזקאל יג,ט)" (משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה, הלכות יא-יב).