אני יודעת ב100% שאני סובלת מדיכאון

לא דיכאון של גלידה מול הספה אלא דיכאון אמיתי כאילו כמו שפסיכיאטר מגדיר כי הספקתי לעשות כל כך הרבה דברים החודש, ואני ממש מתחילה למצות את עצמי ולקדם את עצמי ממש בכל כך הרבה דברים ורק לשנייה אני מרגישה את תחושת הסיפוק וההצלחה ואז זה נעלם ואני מרגישה שיש יותר טובים ממני ולמרות שאני אחת שלא שמה פס על אף אחד ואני זו מי שאני, אני מרגישה שאף פעם אני לא אהיה מספיק עבור עצמי או עבור העולם.
באמת אני לא יודעת איך להתגבר על הדיכאון או איך להתמודד איתו? (אני מתעמלת ועושה כל כך הרבה דברים אבל בכל זאת הוא חוזר)